• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
איך תוקעים בשופר?
ראשי » פינת ההלכה » איך תוקעים בשופר?

איך תוקעים בשופר?

18 בספטמבר 2017 אין תגובות

כמה לתקוע?

החיוב המקורי – שמיעת ט' תקיעות

בתורה הוזכרה ג' פעמים 'תרועה': פעמיים בראש השנה ופעם אחת ביום הכיפורים
של יובל. מפי השמועה למדו שהן למדים זה מזה וכאילו כל הג' פעמים 'תרועה'
נאמרים בכל אחת מהן.

עוד נאמר בתורה "והעברת שופר תרועה", 'העברת שופר' פירושה העברת קול פשוט
– 'תקיעה', מזה למדים שקודם ה'תרועה' צריכה לבוא ה'תקיעה' הפשוטה.
כמו כן, לאחר התרועה נאמר "תעבירו שופר", משמע שגם אחר ה'תרועה', צריכה
לבוא שוב פעם 'תקיעה' פשוטה.

והיות שכל הפעמים שנאמר 'תרועה' למדים זה מזה, יוצא: שבראש השנה וביום
הכיפורים של יובל, צריך לתקוע ט' תקיעות: תר"ת תר"ת תר"ת.

התקנה לשמיעת – ל' קולות

חכמים הסתפקו האם ה'תרועה' המדוברת היא אוסף של קולות קטנים (מה שהיום
אנו קוראים 'תרועה'), או קצת יותר ארוכים (מה שאנו קוראים 'שברים'), או
בכלל שילוב של שניהם יחד. לכן תיקן רבי אבהו לתקוע את כל שלושת האופנים,
וזו הסיבה שלמעשה אנו תוקעים שלושים קולות.

טעם התקנה

הרמב"ם סובר: שישנה רק דרך אחת שבה יוצאים ידי חובת התקיעות, ובגלל שהיו
מסופקים איך לבצע את ה'תרועה' כל קהילה אימצה לעצמה צורת 'תרועה' אחרת,
בא רבי אבהו ותיקן שיתקעו ל' תקיעות כדי שיצאו בודאי ידי חובת התקיעות.

רבנו האי גאון סובר: שאפשר לצאת ידי חובה בכל אחד מג' האופנים הנ"ל,
ומטרת תקנת רבי אבהו הייתה רק כדי שכל ישראל יעשו זאת בצורה אחידה.

הנפקא מינה להלכה: האם אפשר לומר ברכה כשבא לתקוע רק ט' תקיעות. להלכה
נקבע כשיטת הרמב"ם שאין לומר ברכה על תקיעות אלה בגלל הספק.

אופן תקיעת תשר"ת

הסתפקו הפוסקים האם 'שברים' ו'תרועה' הם שני קולות ויש להפריד ביניהם
בנשימה, או שמדובר ב'תרועה' אחת המורכבת מ'שברים' ו'תרועה' ולכן צריך
לתוקעם ללא הפסקת נשימה.

למעשה: תקיעות מיושב – תוקעים בלי הפסק נשימה. היות שרוב הפוסקים מסכימים
שבדיעבד יצא י"ח בלי נשימה.

תקיעות מעומד – תוקעים עם הפסק נשימה, כדי לצאת גם ידי חובת הדעות
המצריכות הפסק נשימה באמצע.

ל' תקיעות שלאחר התפילה – בלי הפסק נשימה.

במבצעים או כשתוקע בבית עבור אחרים – מספיק לתקוע בלי הפסק נשימה ובזה
יוציא השומעים ידי חובתם.

תקיעות במבצע שופר

יש להקפיד לתקוע כל הל' קולות. אם אי אפשר, אז לכל הפחות יתקע ג' פעמים תשר"ת.

יש שהציעו 'פטנט', שיתקע ג"פ תשר"ת עם הפסק נשימה ביניהם ויתנה שאם
ה'שברים' או ה'תרועה' הם לא במקומם, אזי ייחשבו לקול אחר ולא לקול שופר,
וכך יוצא שהוא תוקע את כל אופני התרועה [היות וזה לא חלק לכל הדעות, יעשה
כך רק בשעת הדחק וללא ברכה].

מקורות: שוע"ר סי' תק"צ, וסי' תקצ"ב. שו"ת השלוחים סי' מ"ז.

print
מבצעים פינת ההלכה ראש השנה שופר
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס