- גדר איסור 'חמץ שעבר עליו הפסח'
חכמים אסרו ליהנות אחרי הפסח מחמץ שהיה שייך ליהודי במהלך הפסח.
סיבת הגזירה: כדי שאדם לא ישמור חמצו להימים שלאחר חג הפסח, ובכך יעבור חלילה על איסור 'בל יראה ובל ימצא'.
גם במקרה שבדק וביטל את חמצו אך מצא חמץ בפסח או אחריו, גם אז החמץ אסור בהנאה לאחר הפסח, על מנת שאנשים יבטלו את מוצרי החמץ שלהם בלב שלם.
גזירה זו חלה גם על חמץ שאיסורו מדרבנן:
א. חמץ נוקשה כמו בר-בצק או 'משהו חמץ' שלגביהם סיבת האיסור להשאירם בפסח הוא שמא בטעות יבוא לאוכלם, אבל אין עליהם איסור 'בל יראה ובל ימצא' בפסח, לכן לאחר הפסח הם אסורים באכילה אבל מותרים בהנאה.
ב. תערובת חמץ (מ 1.6%-17%) או חמץ שהוא 'דבר המעמיד', שיש עליהם חיוב 'בל יראה ובל ימצא' מדרבנן, לכן יש בהם גם איסור הנאה לאחר הפסח.
- מוצרים שאין בהם חשש 'חמץ שעבר עליו הפסח'
א. מוצרים שאינם ברי-אכילה. כגון: סבון, שמפו בושם וכדו'.
ב. קטניות (שבעצם מותר להחזיק אותם בפסח).
ג. בתרופות (לא תוספי מזון) ניתן להקל מפני שני טעמים:
1. אינן ראויות לאכילת אדם רגיל.
2. כיון שהאוכל הוא חולה, יש להקל בו.
- מוצרים שיש בהם חשש 'חמץ שעבר עליו הפסח'
א. מאכלים שמורכבים מחמץ. כגון: דגני בוקר, גרנולה, קוואקר, פסטה, עוגיות, געפילטע-פיש, וודקה, מאלט, בירה, אבקת מרק, מוצרי סויה וזעתר.
ב. כאשר יש ספק מתי החנות קנתה או אפתה את החמץ ויש צד לומר שזה נעשה רק לאחר הפסח, מותר ליהנות מחמץ כזה ובשעת הפסד גדול יהיה מותר באכילה.
ג. קמח בדרך כלל הוא רק חשש חמץ, כיון שלפני טחינת גרעיני החיטה מזלפים עליהם קצת מים ומיד מייבשים אותם, לכן, כשיש בו ספק וזו שעת צורך, אפשר להקל בו.
- למעשה:
חברות המזון הגדולות שיש להן הכשרים טובים, מוכרות את החמץ שלהן ובזה אין לחשוש. אך ייתכן שחנויות קנו את החמץ לפני פסח ולא מכרו אותו, או אפילו מכרו את החמץ לפני פסח אך קיבלו סחורה חדשה באמצע הפסח (למשל ה'דיוטי פרי').
'חיי מדף' בחנות רגילה הם בדרך כלל עד שבועיים, אבל כשהסחורה נקנית מסַפָּק, יש לברר שאכן עשה מכירת חמץ או להוסיף עוד שבועיים ולא לקנות חמץ עד ל"ג בעומר.
חיי מדף של וויסקי ארוכים יותר, לכן הנוהג הוא שלא קונים משקאות מחנויות שלא מכרו חמץ עד חג השבועות.
רשת או מפעל שיש להם מניות, לא צריכים לחשוש לגבי בעלי המניות הקטנים שמא לא מכרו חמצם. אבל בעלי המניות שהם בעלי השליטה נקראים הבעלים האמתיים, לכן אם הם יהודים ולא עשו מכירת חמץ, אזי יהיה זה 'חמץ שעבר עליו הפסח'.
למעשה, כשנכנסים בשבועות אלו לקיוסק או מרקט, צריכים לבדוק לפני שקונים שם חמץ אם החמץ נמכר. כמובן, אם תאריך הייצור של החמץ הוא לאחר הפסח אין חשש, שהרי הכשרויות מוכרות את החמץ של החרות שתחת השגחתן.
מקורות: רמב"ם חמץ ומצה פרק א הלכה ד. שולחן ערוך הרב או"ח תמח סעיפים כ"ט, ל'. תמב סעיפים י', כ', כ"ב. ובקו"א שם סק"ט. שער הציון תסו ס"ק ד. שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז. קובץ פסח כשר ושמח-הלכה למעשה (הרב ויא).
כל התכנים שבמדור "מאמרים בהלכה" הם על דעת כותב המאמר בלבד. ואינם תחת פיקוחו של הרב הגאון מאיר אהרון שליט"א. הרב מפקח אך על התוכן הנמצא ב"שו"ת" האתר ו"פינת ההלכה", וכל הפסקים נדרשים לדעתו והסכמתו. עם זאת מובן כי הרבנים הכותבים באתר הנם ללא ספק תלמידי חכמים ויראי שמיים.
