הרב ישראל יצחק ש. הלפרין
דיין ומו"צ בבית ההוראה ברחובות – ומרבני בית ההוראה
חלב אם שנשאב לכלי ונמצא בתוכו דם האם מותר להאכילו לקטן?
נשאלתי מאשה שיש לה פצע מדמם במקום ההנקה ושאבה חלב להאכיל לבתה, ונכנס שם מעט דם מהפצע האם החלב מותר?
תשובה: בשו"ת משנה הלכות חט"ז סי' ג האריך להתיר לינק חלב מדד אף שיוצא ממנו דם לפעמים. ותלה זאת בדין שביו"ד סו,י שדם האדם שפירש אסור משום מראית עיין ואם לא פירש מותר, ולכן כתב שכשיונק הוי לא פירש ושרי לכתחילה.
אח"כ הוסיף סברא לחדש: "דכל מקום שאסרו חכמים משום מראית העין גבי קטן ליכא להאי איסורא, חדא דקטן לאו בר קיבולי תקנתא דחז"ל, והשנית דאיסור מראית העין הוא שלא יבא לידי חשד או שלא ילמדו ממעשיו, ומקטן ליכא חשדא, ולא שמא ילמדו ממעשיו, ולפ"ז לקטן אפילו היה דם מכונס היה מותר, כן היה נלפענ"ד, אלא שאין הז"ג כעת לברר יותר. עכ"ל.
אבל בנוסף לזה שקיצר בתשובתו ולא הביא ראיה לחידוש זה, הנה הרב המחבר בעצמו סיים דבריו "שאין הזמן גרמא לברר יותר".
והנה מצאתי בכתב סופר על מס' חולין דף קיב שהוכיח מסוגיא דגמ' שם מהא דשמואל שדי ליה לכלבא עי"ש, וכתב הכת"ס מזה : וצ"ל[וצריך להבין] באמת למה לא האכיל [שמואל] לקטנים ד[הלא האיסור דשם] לא אסור רק משום מראית עין? ומתרץ הכת"ס: וצ"ל [וצריך לומר] דגם בזה אסור לספות בידים" עכ"ל.
הרי לנו שדבר זה שאיסור מראית עין מותר להאכילו לקטנים, לאו דעת הכל היא, ולדעת הכת"ס הדבר אסור להאכילו בידים לקטן. והוכיח זאת מסוגיא דגמ' שם, (ושם תמה על הרמב"ם שס"ל שמר"ע מותר לספותו לקטן שזה קשה מסוגיא דחולין שם, אמנם בשו"ת שלו [כת"ס] או"ח סי' לד נקט בפשטות כשיטת הרמב"ם שאיסור מר"ע מותר לספותו, ואכמ"ל).
וא"כ בנדו"ד יש להחמיר כיון שהוי הדם פירש. שהרי שאבה את החלב לכלי ושם נכנס הדם.
אך נראה לענ"ד להתיר ע"פ מ"ש הרמ"א ביו"ד סוף סי' סו הנ"ל: שדם האדם כיון שמדינא שרי אינו אוסר תערובתו. ומשמעות הדברים שכל התערובת מותרת כולל הדם שבתוך התערובת, וכך גם מוכח מדברי הדרכי תשובה שם ס"ק עא שכתב שאינו נוגע בתערובת זו אם יש בתערובת רוב כנגד הדם או פחות מרוב. אלא אם ניכר הדם בתערובת או לא, וכמו שהביא כן מן הרשב"א עיי"ש. וא"כ בודאי מוכח שכוונת ההלכה להתיר התערובת היינו אפילו שהיה ניכר הדם כשפירש מ"מ אם אח"כ נתערב הדם במשקה אחר וכעת אין הדם ניכר מותרת כל התערובת.
ויתירה הזו הביא הדרכי תשובה בס"ק שאח"ז שאף שאסור לבטל איסור לכתחילה ולערב הדם בידים, מ"מ אם נתערב כבר ועדיין הדם ניכר מותר להרבות עליו עד שלא יהיה ניכר הדם. וזאת נלמד בכ"ש מאיסור דרבנן שאין לו עיקר מה"ת שהרבה מתירים להוסיף עליו בידים וכאן יש לומר שכו"ע מודים עכ"ל. וא"כ גם מלשון זו מוכח שאף שהיה זמן שהיה הדם פירש וניכר מ"מ אם כעת הוא בתערובת ואינו ניכר שרי לכתחילה.
אלא שאעפ"כ אמרתי לה שאם יכולה להוציא טיפה זו שניכרת תוציאה, ושאר התערובת מותרת לכתחילה. (ואם אינו ניכר כלל כל התערובת מותרת). א' משום מאיסותא וב' משום הרגל וזהירות לעתיד שלא יגיע למצב של עירוב לכתחילה בידים לפני שנתערב.
ועוד שדבר זה שאפשר לגרום שלא יהיה ניכר הוא חידוש, שאמנם סברתו מוכחת שאיסור מר"ע הוי קיל יותר מאיסור דרבנן וכו' כנ"ל, אבל מ"מ היות וכאן אין זה תלוי בביטול ולכן כתב הדרכי תשובה בס"ק עא ממגדל עוז שאפילו אם יש ס' כנגד הדם אם יש בתערובת מראה אדמומית הוי אסור לאכלו. ויש מקום לומר שלקחת הכלי עם החלב בידים ולערבו היטב בניעור וכו' באופן שלא יהי ניכר יותר, מעשה זה לא הוי בגדר מוסיף על ביטול שהתחיל כבר, אלא עתה מבטלו מתחילה, וזה ברור שאסור כמ"ש הדרכי תשובה שם ס"ק עב בשם הת"ח.
לכן אמרתי לשואלת שאם ניכרת אותה נקודת דם שתוציאה. והשאר מותר לכתחילה.
כל התכנים שבמדור "מאמרים בהלכה" הם על דעת כותב המאמר בלבד. ואינם תחת פיקוחו של הרב הגאון מאיר אהרון שליט"א. הרב מפקח אך על התוכן הנמצא ב"שו"ת" האתר ו"פינת ההלכה", וכל הפסקים נדרשים לדעתו והסכמתו. עם זאת מובן כי הרבנים הכותבים באתר הנם ללא ספק תלמידי חכמים ויראי שמיים.
