1. ברכת התורה
מצוות עשה מן התורה ללמוד תורה, ובכלל זה הוא לימוד המקרא, משנה, תלמוד, מדרש וכו'. ומצווה זו היא אם לכל המצוות, וכל אחד מישראל חייב לקבוע עתים כדי ללמוד תורה בין ביום ובין בלילה, שנאמר (יהושע א, ח): "והגית בו יומם ולילה".[1]
וכמו בשאר המצוות שאנו מברכים את ה' לפני שמתחילים לקיים את המצווה, כך גם בנוגע למצוות לימוד התורה. בכל יום אנו מברכים ברכות התורה בבוקר, ומיד אחרי זה לומדים כמה פסוקים מהתורה, ומשנה אחת (סוף עמוד 9 ו10), וזה מהווה הקדמה ללימוד של כל היום.
ומעלה מיוחדת יש לברכת התורה לעומת שאר ברכות המצוות. שאר הברכות הן הודאה לקב"ה על אשר מקדש אותנו במצותיו. ואילו ברכת התורה היא גם הודאה ושבח על עצם לימוד התורה (ולא רק על קיום המצווה), והיא מהווה ביטוי של שמחה על נתינת התורה הקדושה לעם ישראל[2]. ועל כן יש לאדם לברך את ברכת התורה בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם, וזהו ביטוי ליוקר וחביבות התורה בעיניו[3].
ויש להוסיף, שהוראה גדולה בעבודת ה' טמונה בנוסח ברכת התורה, בזה שאנו חותמים את ברכות התורה במילים "ברוך אתה ה' נותן התורה", בלשון הווה. מזה אנו לומדים יסוד גדול, שצריך להיות נרגש בלימודו שהתורה היא חכמתו של הקב"ה, ושהוא נותן לנו אותה בכל רגע מחדש. ועל ידי זה לא יבוא האדם ללמוד את התורה רק כחכמה עמוקה, או כמסורת שעוברת מדור לדור, מבלי לקשר אותה עם נותן התורה – הקב"ה.[4]
2. דיני ברכת התורה
1. אסור לדבר או לכתוב דברי תורה לפני שמברכים ברכת התורה, אבל מותר להרהר בהם במחשבה.[5] ובשעת הדחק[6], יכול לומר דברי תורה קודם ברכות התורה אם זה לא בדרך לימוד, ונביא לכך כמה דוגמאות:
א) אם שמע את הציבור אומרים קדושה קודם שבירך ברכות התורה, יכול לענות עם הציבור כיוון שאינו אומר בדרך לימוד אלא כתחנונים.[7] וכן יאמר עם הציבור יחד פסוק ראשון של קריאת שמע.[8]
ב) אם קם מאוחר ורואה שלא יספיק לברך ברכות התורה קודם שיעבור זמן קריאת שמע, יקרא ק"ש אע"פ שעדיין לא בירך ברכות התורה, ויכוון רק לשם קיום מצוות ק"ש ולא לשם לימוד. וכאמור לעיל כל זה הוא רק בשעת הדחק, וצריך להשתדל מאוד להימנע מלהגיע למצב כזה.[9]
2. אחרי שמברכים ברכות התורה יש ללמוד כמה פסוקים מהתורה (ברכת כוהנים) ומשנה אחת כפי שמופיע בסידור. וצריך ליזהר שלא להפסיק בין הברכה ללימוד לשום דבר אחר, אלא ילמד מיד אחר הברכות. ובדיעבד אם הפסיק אינו חוזר ומברך.[10]
3. נוהגים לברך ברכות התורה רק פעם אחת ביום כשקמים בבוקר, וברכה זו עולה לכל מה שילמד במשך היום והלילה עד שיישן שוב שינת קבע בלילה. וכשיתעורר למחרת משנתו שוב יברך ברכות התורה, אפילו אם התעורר לפני עלות השחר, ובלבד שיהיה מחצות הלילה ואילך.[11] ואם היה ער כל הלילה יברך אחרי עלות השחר כמו כל ברכות השחר.[12]
4. לברכת 'אהבת עולם' שאומרים לפני קריאת שמע יש משמעות דומה לברכות
התורה ("ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, ללמוד וללמד וכו'). ולכן אם לא בירך
ברכות התורה לפני התפילה, ברכת 'אהבת עולם' נחשבת לו כברכת התורה[13],
אלא שלכתחילה צריך ללמוד קצת מיד אחרי שיסיים התפילה.[14]
[1] ספר החינוך מצווה תיט.
[2] לקו"ש חי"ד (עמ' 148 ואילך, וראה הערה *8). ועוד מעלה בברכת התורה, די"א שהיא מה"ת, וכן לכאורה היא דעת אדה"ז, עיין שם בהערות 2 ו7.
[3] שוע"ר סימן מז ס"א.
[4] לקו"ש ח"א עמ' 9, ובכ"מ.
[5] שוע"ר סימן מז סעיפים ב-ג.
[6] דלכתחילה יש לנהוג שלא לומר אפילו בדרך תחנונים קודם ברכות התורה, ראה שוע"ר (סימן מו ס"ח).
[7] קצוה"ש סימן ה ס"ח.
[8] מ"ב סימן סה ס"ק ח, והביאו בבדי השלחן (סימן ה ס"ק כא).
[9] עיין פסקי תשובות סימן מז אות ג, ובהערה 39.
[10] שוע"ר סימן מז ס"ז. וממ"ש אדה"ז "ונכון לחוש לדבריהם וליזהר שלא להפסיק", משמע שמעיקר הדין אינו הפסק, ובדיעבד אינו חוזר ומברך.
[11] שוע"ר סימן מז ס"ז. וסידור (מחצות ואילך).
[12] סידור. ובשוע"ר סימן מז ס"ז כתב גבי מי שהיה ניעור כל הלילה ולא הסיח דעתו מללמוד, דלסברא הראשונה שם אינו צריך לברך כשיאור היום כיוון שלא הסיח דעתו, ולסברא אחרונה צריך לברך. והרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוון לצאת ידי חובה אם אפשר, ואם לאו יברך בעצמו. ובסידור סתם כסברא אחרונה שמברך כשיאור היום.
[13] ומסתימת לשונו של אדה"ז (שם ס"ו) משמע שיצא אפילו אם לא התכוון לפטור את ברכת התורה. וכ"כ המ"ב (סימן מז ס"ק יד). ובביה"ל (ד"ה פוטרת) כתב בשם הפמ"ג שאם רוצה יכול לכוון בפירוש בברכת אהבה רבה שלא לפטור לברכת התורה, ובזה לכו"ע אינו יוצא, ויוכל לברך אחרי התפילה ברכת התורה.
[14] שוע"ר סימן מז ס"ו. ויכול לסיים כל תפילתו, וכפי שכתב בכה"ח (סימן מז ס"ק טז) בשם המאמר מרדכי "דאף אם הפסיק בכל הסדר שאחר התפילה כגון וידוי ונפ"א ושאר דברים לא הוי הפסק, דכל שלא יצא מבה"כ ועוסק בדברי תפילות ותחנונים מיד קרינן ביה", ובאור זרוע כתב "ומיהו כל עניני תפילה, וגם שהולך אחר הספרים להביא בביה"מ אין זה הפסק", והובא גם בביה"ל (ד"ה אם למד מיד).
