שאלה:
האם המשפט הבא נכון או לא נכון:
"מוציאים ספר תורה מארון הקודש רק כשיש עשרה מתפללים"
לכאורה משפט זה אינו נכון: אין בעיה להוציא ס"ת גם כשאין עשרה מתפללים, אלו מעשים שבכל יום כשגבאי מכין את ספרי התורה, כשסופר סת"ם מגיע לתקן ספר תורה בבית הכנסת. אין בעיה להוציא ספר תורה מארון הקודש כשאין עשרה.
המשפט הנכון צ"ל:
"*קוראים* בספר תורה רק כשיש עשרה מתפללים"
אני צודק?
"מוציאים ספר תורה מארון הקודש רק כשיש עשרה מתפללים"
לכאורה משפט זה אינו נכון: אין בעיה להוציא ס"ת גם כשאין עשרה מתפללים, אלו מעשים שבכל יום כשגבאי מכין את ספרי התורה, כשסופר סת"ם מגיע לתקן ספר תורה בבית הכנסת. אין בעיה להוציא ספר תורה מארון הקודש כשאין עשרה.
המשפט הנכון צ"ל:
"*קוראים* בספר תורה רק כשיש עשרה מתפללים"
אני צודק?
תשובה:
אכן הלשון צריכה להיות אין "קוראין" בתורה ולא אין "מוציאין", מכיוון שאין איסור להוציא ספר תורה לצורך (בתוך בית הכנסת) אף אם אין עשרה אנשים. אמנם יש מי שחושש להוציא ספר תורה מחוץ לבית הכנסת ללא עשרה מלווים.
ודע, שבכלל היתר יציאת ספר תורה מהארון קודש מותנית בכמה תנאים, אם כוונתך להוציא הספר תורה ללא מנין לתוך הבית כנסת עצמו לחץ כאן.
ואם כוונתך להוציא מחוץ לבית כנסת לחץ כאן.
ומשם תלמד גם בנוגע לשאלתך.
הרחבה:
במשנה (מגילה כג:) נאמר "אין קורין בתורה בפחות מעשרה גדולים", וכאן אכן מדובר על קריאת התורה, ולא על הוצאת ספר התורה בלבד, וכך גם נפסק בטור ושלחן ערוך (או"ח סי' קמ"ג)
בכף החיים (או"ח סי' קל"ה ס"ק ע"ד) הביא את דברי הזוהר הקדוש שאסור להוציא ספר תורה מבית הכנסת, ואפילו לבית כנסת אחר אסור, והביא את דברי הפוסקים שלמדו שאין בזה איסור מפורש, אלא רק חסרון כבוד, ולכן כאשר יש עשרה אנשים המלווים את ספר התורה אין בזה חסרון כבוד, ולכן יש להוצציא ספר תורה מחוץ לבית הכנסת רק בליווי עשרה, אך גם לדבריהם אין זו חובה אלא משום כבוד. (לדוד אמת סי' ג' אות י"ב, מהר"ם גלאנטי סימן מ"ג).