• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
החזקת ספר תורה ע"י גוי
ראשי » אורח חיים » החזקת ספר תורה ע"י גוי

החזקת ספר תורה ע"י גוי

8 ביולי 2018 תגובה אחת

שאלה:

גוי שלא עבר גיור כהלכה אבל אביו יהודי, אפשר מבחינה הלכתית לכבדו בפתיחת הארון או בהגבהה או בהולכת הספר תורה לבימה?

תשובה:

מי שלא עבר גיור כהלכה הוא גוי גמור – גם אם אביו יהודי[1].

אין לתת לגוי כיבוד כלשהו בספר תורה[2].

מקורות:

[1] שו"ע אה"ע סי' ד ס"ה: "ישראל שבא על אחת מאלו הולד כמותה".

[2] הרמב"ם בהלכות ספר תורה פ"י ה"ח התיר לגוי להחזיק ספר תורה: "כל הטמאין ואפילו נדות ואפילו כותי מותר לאחוז ספר תורה ולקרות בו, שאין דברי תורה מקבלין טומאה".

אולם הטור והשו"ע יו"ד סי' רפב ס"ט שינו מדברי הרמב"ם וכתבו: "כל הטמאים אפילו נדות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו". כלומר תיבת "כותי" שכתב הרמב"ם הושמטה בטור ובשו"ע.

השלחן גבוה שם כתב שהטור והשו"ע אינם חולקים על הרמב"ם רק "דסבירא להו דבכלל כל הטמאים הם";

אך מצאנו בשו"ת מים רבים ח"ב סי' נג שהסתפק בזה, וכתב: "האחרונים שהעתיקו דינו של הרמב"ם ז"ל כהריב"ה וב"י ז"ל דלגו מילת כותי, או לפי שבדברי ספר הרמב"ם אשר העתיקו ממנו לא היה כתוב כותים, או לפי שנחלקו עליו בזה".

וראה גם ט"ז סי' שמט ס"ק א שכתב לענין טלטול ספר תורה בשבת מבית לבית דרך כרמלית: "וע"י עכו"ם ודאי אסור להוציאה מן הבית וה"ל מצוה הבאה בעבירה לפי דעתי". וביאר בדבריו בשו"ת כתב סופר או"ח סי' לז: "דזלזול הוא לס"ת לטלטל ע"י עכו"ם".

אמנם, המור וקציעה שם כתב על דברי הט"ז: "ושמא קפיד הרב על נגיעת הגוי בס"ת, דלא שפיר דמי שהגוי ישא הס"ת מן הבית, שאין זה כבודו. ולהא קרי ליה מצוה הבאה בעבירה, דקבעו למעבד ליה יקרא טובא, וקמזלזלי ביה בהוצאתו ע"י גוי. אפ"ה לא ידענא, למאי ניחוש לה בהאי פורתא";

אך גם מדברי המור וקציעה משמע שאינו חולק על יסוד דברי הט"ז שטלטול ס"ת ע"י גוי יש בו משום זלזול, אלא שלדעתו "בהאי פורתא" – לטלטלו בשבת מבית לבית דרך כרמלית לצורך הציבור שאינם יכולים להביאו בעצמם – אין לחוש לזה. אבל בבית הכנסת יתכן שמסכים עם הט"ז שאין לתת לגוי לשאת הס"ת, משום זלזול.

והנה עד כה דיברנו על נשיאה סתמית של ס"ת ע"י גוי, שגם בה יש סברא גדולה להחמיר כמבואר לעיל.

אבל כאשר מדובר על קריאת התורה בבית הכנסת ומנהגי ישראל הנלוים אליה כגון: פתיחת הארון ונשיאת הס"ת והגבהתו – כיון שמנהגים אלו קשורים במצות קריאת התורה שתקנו לנו חז"ל – הדבר חמור יותר.

דהנה בהלכות מלכים פ"י ה"י כתב הרמב"ם: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה". וכתב על זה הרדב"ז: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן".

עפ"ז, כיון שפתיחת הארון ונשיאת הס"ת והגבהתו בבית הכנסת הם חלק ממנהגי ישראל הקשורים במצות הקריאה בס"ת בציבור, אין לשתף גוי במנהגים אלו, מחמת הקדושה והטהרה היתירים הנדרשים לס"ת.

עוד יש להוסיף, שאין זה מכבוד הציבור לתת לנכרי כיבודים בספר תורה (להעיר משוע"ר סי' רפב ס"ה).

print

אורח חיים גוי גרות יורה דעה ספר תורה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. חיים סגל הגב 8 ביולי 2018 בשעה 20:47

    משמע מפירוט המקורות שהעושה כך יש לו על מי לסמוך בדיעבד כגון שהרחקת אדם זה תביא למחלוקת שאיסורה חמור יותר.

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס