שאלה:
- הזמנתי הזמנות, וביקשתי לכתוב שמי "אריה", והם הדפיסו בטעות בצד החיצוני של ההזמנה "אירה". הם שלחו לי את זה במייל לבדיקה, אבל מכיון שזה בצד החיצוני זה הופיע הפוך ולכן לא הבחנתי בזה ואישרתי להם את זה ככה. במייל הם כתבו שאחרי אישור בכתב או בע"פ אי אפשר להתחרט. טענתי היא: א. לא הבחנתי בזה כי במייל זה הופיע בצורה הפוכה כנ"ל והיה קשה להבחין; ב. טעות ברמה כזו בצד החיצוני נחשבת רשלנות, כי כל אחד מבין שהשם "אירה" אינו מצוי, וכשמדובר על הצד החיצוני זה דבר מינימאלי שהמדפיס צריך להגיה ולא הלקוח.
- טענה נוספת, בתחילה הזמנתי אותיות זהב על דף מחוספס, ואח"כ החלפנו לאותיות כסף על דף פשוט כי זה יותר זול, וכך כתבו בטופס ההזמנה. אך למעשה הם הדפיסו כפי שהזמנתי בתחילה.
- אין בדעתי לתבוע, כבר הגענו לידי פשרה. רק ברצוני לשאול כיצד הדין?
תשובה:
בנוגע לטעות באופן כתיבת השם בהזמנה, באופן עקרוני טעות כזו נחשבת מום שמבטל מקח, כי בדעת רוב בני אדם זה נחשב מום מהותי[1]. אבל מאידך, כאשר בית הדפוס התנה עם הלקוח שלאחר שאישר את ההזמנה ששלחו לו במייל שוב לא תהיה לו טענה, אם אכן אישר שוב אין לו מקום לתבוע ועליו לשלם – גם אם מדובר בטעות המזדקרת לעין – כי כל תנאי שבממון קיים[2]. (זה שהכתב היה הפוך ובדיקתו היתה קשה, אינו עילה לתביעה, כי לכל היותר היה ללקוח לומר שאינו מאשר עד שישלחו לו את ההזמנה באופן שיכול לבודקה בנקל).
בנוגע לטעות באיכות כתב ונייר ההזמנה, אם הלקוח מתרצה לקחת את ההזמנה היוקרתית למרות שביקש הזמנה פשוטה (וכגון שלא היו טועים גם באופן כתיבת השם), עליו להוסיף תשלום כפי המחיר הנמוך בשוק להזמנה כזו[3]. ואם אינו רוצה להוסיף תשלום אפילו כפי המחיר הנמוך בשוק, לא ניתן לאלץ אותו לשלם יותר מאשר מחיר הזמנה פשוטה כפי שסיכמו.
מקורות:
[1] שו"ע חו"מ סי' רלב ס"ג: "המוכר לחבירו כו' מטלטלים, ונמצא במקח מום כו', מחזירו כו', שזה מקח טעות הוא". וראה ב"ח שם אות ד, שמום שמבטל מקח הוא מום ש"דרך רוב בני אדם להקפיד" עליו.
[2] ראה שוע"ר הלכות שאלה ושכירות וחסימה סי"ח.
[3] ע"פ שו"ע חו"מ סי' שלב ס"ד ברמ"א: "בעל הבית שהטעה פועלים ואמר להם עשו עמי בארבעה כמו ששאר פועלים נשכרים ונמצאו שנשכרים ביותר, או שהפועלים הטעו בעל הבית בכי האי גוונא, הוי כאילו לא שכרו זה את זה כלל ונותן להם בפחות שבפועלים".
