שאלה:
לגבי טלטול תינוק שאינו נושא את עצמו בשבת על ידי גוי, בית חב"ד והמקום בו אנו מתאכסנים כרוכים ביציאה מרשות לרשות, האם אפשר ללא כל הגבלה לקחת את התינוק לחדר ע"י גוי בסיום סעודת ליל שבת ולהחזירו לבית חב"ד לסעודת יום שבת?
תשובה:
נראה שיש צדדים להקל לטלטל התינוק בשבת ע"י גוי למקום האכילה וחזרה לבית, וכן המנהג רווח בחוץ לארץ. אך לא לטיול בעלמא.
מקורות:
בשו"ע אדה"ז סי' שמא סי"א מביא מחלוקת בגדר רה"ר מן התורה, האם היא בט"ז אמה על ט"ז אמה, או כל שס' ריבוא עוברים בה, ומסיים שאין למחות ביד המקילים כהדיעה הב' אך כל יר"ש יחמיר לעצמו. (ובקו"א סי' שא סק"ג וסי' שמ"ח סק"א וש"נ סק"א משמע קצת שאינו חש כלל לדיעה הא' המחמירה, והיינו שאין בזמננו רה"ר דאורייתא. אכן ראה צ"צ חידושים סד ע"א ולג ע"ד שמשמע שיש לחוש לדיעה הא').
וראה משנה ברורה סימן שח ס"ק קנד: "וקטן שאין יכול לילך בעצמו כלל… ע"י אינו יהודי שרי לדידן דאין מצוי אצלנו רשות הרבים [פמ"ג]".
ובשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' לז כתב: "דמסתימת לשון הפמ"ג (שבמשנ"ב הנ"ל) משמע שאפילו שלא במקום מצוה מותר… דרוב הוצאות של קטן הצריך לאמו זה בעצמו בגדר צורך גדול… ומכל מקום אם הוא רק לטיול בעלמא צריך עיון קצת".
ובשו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן עז: "אם מותר לשלוח בשבת עו"ג להביא לו אוכל ומשקה לצורך שבת להני דס"ל דיש לנו עתה רה"ר ולרוב הפוסקים אסור אמירה לעו"ג במלאכה דאורייתא עיין בשו"ע, ואפילו להני דס"ל דלית לנו רה"ר מ"מ בעיירות הגדולות וירידים הגדולים לכו"ע הוה עליהם דין רה"ר ואפ"ה נוהגין העולם לשלוח עו"ג להביא להם צרכיהם". וביאר בטעם הדבר – "דהא העו"ג מביא מרה"י לרה"י דרך רה"ר וקיי"ל דמרה"י לרה"י דרך רה"ר פטור מה"ת והוי אמירה לעו"ג במלאכה דרבנן, ואף אם העו"ג עומד לפוש ברה"ר, מ"מ הא לא צוה להעו"ג שיעמוד לפוש ואינו מעצם השליחות ומעצמו עמד העו"ג לפוש". עיי"ש.
וראה שו"ע אדה"ז סי' רעו ס"ח שמשמע שסעודת שבת הוי מקום מצוה.
[ועיין בכ"ז בשו"ת מראה הבזק ח"ג סי' לו].
