שאלה:
בימי חורף רגילים שבהם ישנו קור, אך לא באופן קיצוני, האם יש היתר לומר לגוי להדליק חימום?
תשובה: ראשית יש לציין שבימינו שיש שעוני שבת וקיימת אפשרות לכוין מערב שבת את הדלקת החימום והפסקותיו לכל משך השבת, ברור שאין לסמוך לכתחילה על האמירה לגוי, שידליק החימום בעצם יום השבת, אף כאשר הדבר מותר, שהרי מובן מאליו שההיתר נאמר במצבים שבהם לא היתה האפשרות לחימום מערב שבת עבור כל השבת.
[ונציין שבספר פסקי תשובות (סי' רעו,138 (מהדו"ח) כתב, שיש למחות בתוקף בבתי המלון והמוסדות, שמתירים לעצמם, לכתחילה לעשות בשבת ויו"ט את פעולות ההדלקה והכיבוי ע"י העובדים הגויים ששם, אך אם המלצרים הגויים מדליקים האור כדי שיוכלו הם עצמם לסדר השולחנות לאכילה, ומפעילים מזגן כדי להקל ולהנעים לעצמם השהייה בחדר האוכל בשעת הסידור, מותר. וראה שוע"ר סי' רעו,יב].
אך במצבים בהם 'נפל' בתוך השבת פקק החשמל של אמצעי החימום, הרי שאם יש בבית: 1) ילדים קטנים, שדינם כחולה שאין בו סכנה, 2) או זקנים שרגישים לקור, 3) וכן אם יש בבית אדם שמוגדר כ'חולה שאין בו סכנה', 4) וכ"ש אם יש בבית חולה שיש בו סכנה רח"ל, מותר לומר לנוכרי להדליק החימום בשבילם, ומותר גם לגדולים הבריאים ליהנות מחימום זה (רעו,ו). ובאמצעי החימום שבימינו אין כ"כ החשש ד'שמא ירבה' כמו שהיה במדורה של ימיהם (ראה שש"כ ל, הערה צ).