מי שיש לו חיוב ואחד קנה העלי' מי נדחה מפני מי

שאלה:

נסתפקתי האם כאשר מוכרים עליות בבית הכנסת, ויש חיוב (חתן בשבוע לפני החתונה, יא"צ, כמובא במג"א וביה"ל סימן קלו), האם 'החיוב' נדחה מפני קונה העליה?

שהרי כתב המשנ"ב בסימן קלו סק"ד שאם מוכרים עליות אין שייך דיני קדימה, אמנם הביא בשם השער אפרים (שער ב סי"ד) שמעלה את החיוב 'כי זה לא נמכר לו'.. (לא זוכר כעת את הסגנון..) .ומשמע שגם אם קנה 'מפטיר' ויש אבל בתוך יב"ח אינו נדחה מפניו ומחויב לעלותו.. מה דעתכם?

ביררתי על 'חיוב' לעלות מפטיר, ומשמע מדברי הרמ"א בשעו ס"ד, ומהב"י בשם הכלבו, ובחזון עובדיה חלק ג' עמ' קצט ועוד שזה חיוב כמו כל חיוב המובא בסימן קלו, ולכן כיון שנחשב חיוב גם אם לא קנה עליה, מחויב לעלות. השאלה אם אפשר למכור עליה ששיכת לאבל (מםטיר) או שאפשר למכור ורק הקונה מכבד את האבל..?

תשובה:

• כאשר יש בבית הכנסת אחד מהחיובים החשובים דהיינו חתן בשבת שלפני החתונה או נער שנעשה בר מצוה היום, אין למכור את כל העליות אלא יש להשאיר עלייה לחיוב[1].
• טעה הגבאי ומכר את כל העליות, הרי זו מכירה בטעות ויתן עליות לחיובים הנ"ל אפילו בחינם[2].
• בנוגע לשאר החיובים כגון מי שיש לו יארצייט היום[3], הדבר תלוי במנהג המקום, יש שנוהגים להתחשב בחיוב ולא למכור את כל העליות, ויש שנהגו למכור הכל ואם ירצה החיוב לעלות יקנה[4].
• יש שכתבו שגם במקום שנהגו למכור הכל ולא להתחשב בחיובים, יש להשתדל לסייע להם לעלות, כגון שיחליטו הגבאים על סכום סביר קבוע שאותו יתן החיוב ואז לא ימכרו עלייה זו[5], או שיארגנו מנין נוסף לקריאת התורה בשביל החיובים[6].
• גם מי שיש לו יארצייט היום אינו חיוב לעלות דוקא למפטיר אלא לעליה כלשהי, רק שנהגו להעלותו למפטיר[7].
• מי שיש לו יארצייט בשבוע הקרוב, בשבת זו אינו חיוב, אך נהוג להעלותו למפטיר[8].

__________________

[1] מגן אברהם סו"ס רפב: "ובבראשית שנוהגין למכור נדר ויכלו ובפרשת ויחי שיש נדר המלאך הגואל יכול לוי לקנותם ולדחות כל הלוים החיובים חוץ מחתן שמזמרין ומנער בר מצוה".

ביאור הלכה סי' קלו: "ומשמע מאחרונים דאף במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים מ"מ חתן בשבת שקודם החתונה וכן נער שנעשה בר מצוה אין דוחין אותם".

[2] שערי אפרים שער ב סי"ד: "ובמקומות שמוכרים המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרוא למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא החיובים שזה לא מכרו לו כו', ואם אחד קנה עליה אחת ונזכר הסגן שיש חיוב שצריך לקרותו יכול לחזור בו שמכירה בטעות הוא".

וראה ביאור הלכה שבהערה הקודמת.

[3] מגן אברהם סו"ס רפב: "אם חל יום שמת אביו או אמו בשבת הוא חיוב".

[4] ביאור הלכה סי' קלו: "ופשוט דבמקום שהמנהג למכור המצות ונופל המעות לצדקה באלה שאינם מהחיובין רק משום מנהגא אין להפסיד צדקה בשבילם ומ"מ תלוי לפי ראות עיני הסגן, ומשמע מאחרונים דאף במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים כו'".

[5] לקט הקמח החדש סי' קלו ס"ק לב: "היה יא"צ לב' אחים כו', תקנתי שאח אחד יעלה מן הקרואים והב' יעלה למפטיר, וקצבתי כמה יתן לצדקה ואין רשאי שיתן אחר יותר ויקח ממנו המפטיר (שו"ת נחלת שבעה סי' לח) כו'. כתבו האחרונים שאין ליקר העליה (במקום שמוכרין) להחיוב כיון שיודעין שיתן יותר".

[6] ראה ביאור הלכה סי' קלו: "במקום שנהגו למכור כל העליות ולא להשגיח אף על החיובים כו' ונראה לי שאף יתר החיובים הנ"ל ג"כ אין לדחותם מכל וכל שהוא מנהג קדמונים רק עכ"פ יתנו להם בעליות הנוספות".

וראה מכתב הרבי מר"ח שבט תשי"א, ספר המאמרים כ"ק אדהריי"צ תש"י בתחילתו: "אם אין מספר העליות מספיק יקראו בתורה בחדרים שונים אבל לא להוסיף על מספר הקרואים".

[7] שערי אפרים שער ט סמ"ב: "נוהגין שמי שיש לו יארצייט בשבת הוא עולה למפטיר".

[8] ביאור הלכה סי' קלו: "ואם היא"צ אינו ביום השבת רק בשבוע שאחריו אינו חיוב לדחות אבי הילד ומ"מ נוהגין לקרותו כשאין חיוב אחר".

שערי אפרים שער ט סמ"ב: "נוהגין כו' אם יש לו יארצייט בשבוע שאחריו הוא עולה להפטיר בשבת שלפניו".

פסקי תשובות סי' קלו אות ט: "ואם חל היא"צ באמצע השבוע נוהגים לעלות למפטיר בשבת שקודם היא"צ, ומקורו מהחיד"א ועפ"י דברי הזוה"ק שעיקר עליית הנשמה מדרגה לדרגה הוא בשבת שקודם היא"צ, ועליית הבן למפטיר מסייע ועושה נייחא לנשמת הנפטר (כמ"ש ברמ"א יו"ד סי' שע"ו סעי' ד'), אך אינו בכלל החיובים".

ספר המנהגים עמ' 31: "שבת שלפני יום היארצייט או ביום היאצ"ט אם חל בשבת עולים לתורה מפטיר".