שאלה:
האם מותר לי (כהן) לעלות גם עליית כהן וגם עליית מפטיר? לפי ספרדים.
תשובה:
לכתחילה אין לעלות אם יש אחר שיודע לקראות ההפטרה, אך כשאין אחר יכול לעלות למפטיר אף שעלה כבר בעליה של כהן. וכ"ז באותו ספר אבל בב' ספרים לא יעלה אף אם אין אחר שיודע, (משום פגמו של ראשון), אך אם כבר קראוהו ועלה –לא ירד ויברך ויקרא עלית המפטיר.
הרחבת הדברים:
בדבר זה נחלקו גדולי עולם, ואין הדבר תלוי במחלוקת בין אשכנזים לספרדים, יש אומרים שאין לעשות כן לכתחילה, ומי שעלה לעליה אחת לא יעלה שוב באותה הקריאה, וכ"מ מדברי השו"ע בסי' רפב,ה :"אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה, וכבר אמר ש"צ קדיש אחר קריאת הפרשה, זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף" משמע שלא התירו שיעלה למפטיר אלא א"כ אין אחר שיודע להפטיר. וכ"פ הרמ"א שם בהגה"ה: "ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר" ופירשו המג"א והלבושי שרד שם (יד) שלדעת הרמ"א אסור לכתחילה לקרוא למי שכבר עלה בקריאה זו, ואפילו עלה לשלישי ורוצה כעת לעלות למפטיר לכתחילה אסור, ואע"פ שיש הפסק של עולים אחרים ביניהם. עי"ש. וכן כתב בשו"ע אדה"ז שם סעיף יח :"אבל אם יש אחרים שיודעים להפטיר בנביא מוטב שיפטיר זה שעדיין לא קרא ואל יפטיר זה שעלה כבר לקרות בתורה (בצבור זה)". עכ"ל. וכ"נ דעת הכה"ח שם אות ח"ן.
ואף שנראה מסי' רפ"ב הנ"ל שהמג"א עצמו סובר כמו שפירש בדעת הרמ"א, אך מאידך נראה מדברי המג"א (בסי' קמד,ס"ק ט) דדעתו – שאם יש אחר מפסיק בין העליות נחשב כקורא מחדש. גם בשו"ת תורת יקותיאל (סי' מה) כתב שהכהן הגדול מאחיו רבי נתן אדלר נהג לעלות תמיד לכהן ולמפטיר, וכ"ה בתשובות חת"ס או"ח סי' סח. וגם בשו"ת שומר אמת (סי' כא אות ב) שיכול לעלות שוב לקרוא בתורה ולהפטיר. עי"ש. גם הא"ר כתב בשם המלבושי יו"ט שהוא נהג בקרקא לעלות שלישי ומפטיר.
ובשו"ת יחווה דעת (חלק ג סימן נ) דייק מדברי החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סימן ל"ח אות ע"ב) שאין הכהן קורא פעמיים, אלא יקרא אחר במקום כהן. אך הגאון רבי דניאל טירני בספר עקרי הד"ט (סימן ל"ד אות י') כתב לפרש דברי מרן החיד"א הנ"ל, שזהו דוקא כשהעולה לחתן תורה קורא פרשת וזאת הברכה בספר תורה מיוחד, כמו שנהגו בקצת מקומות של בני ספרד, אז הדין כן שאינו רשאי לקרות פעמיים, שיש בזה פגם לספר תורה הראשון כשחוזר וקורא בספר תורה אחר באותו בית כנסת, אבל אם החתן תורה חוזר וקורא פרשת וזאת הברכה באותו ספר תורה עצמו, וכמו שאנו נוהגים, אין בזה שום חשש פקפוק להעלותו בראש הקרואים בתור כהן או לוי, ולחזור ולקרותו לחתן תורה, שהוא המשלים, וכן עשה מעשה רב הגאון רבי שלמה גאליקי בקהל עדתו, שלא היה שם אלא כהן אחד שזכה בעליית חתן תורה, והורה גבר חכם בעוז שיעלה לתורה בתור כהן, ויחזור ויעלה לקרות בתור חתן תורה. ויפה דן יפה הורה ע"כ.
ומסקנת הגרע"י שם כדברי עקרי הד"ט – שאם מדובר באותו ס"ת יכול לעלות שוב למפטיר אף שעלה לכהן, אך אם קראוהו למפטיר או לעליה נוספת בס"ת שני שהוציאו באותה קריאת היום, לא יעלה משום שיאמרו הקהל שיש בפגם בס"ת הראשון ולכן הוא עולה שוב בס"ת השני. וכן כתב בילקוט יוסף (או"ח יב סי' תכה ס"ק ד) בשם אביו הגרע"י, אמנם הוסיף שם שאם כבר קראוהו לעלות לעליה הנוספת לס"ת השני וכבר עלה, – שלא ירד ויסמוך בדיעבד על המקילים לעלות ב' בפעמים באותה הקריאה גם כשזה בב' ספרים.
