• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
קריאת עשרת הדברות לילדים
ראשי » אורח חיים » קריאת עשרת הדברות לילדים

קריאת עשרת הדברות לילדים

12 ביוני 2017 תגובה אחת

קריאת עשרת הדברות לילדים

שאלה:

  1. האם מותר/ראוי לארגן מנין לקריאת עשרת הדברות עבור ילדים בחג השבועות אחר הצהריים?

תשובה:

  1. מעיקר הדין זמן קריאת התורה בשבת וחג הוא כל היום, אלא שלכתחילה מצוה לקרוא בשחרית. לכן בשעת הדחק שקשה להביא את אותם ילדים לשמיעת עשרת הדברות בבוקר, ניתן לארגן עבורם מנין אחר הצהריים[1].

שאלה:

  1. כשמארגנים מנין לקריאת עשרת הדברות אחרי הצהריים, האם צריך אז להוציא גם ס"ת שני למפטיר?

תשובה:

  1. פשוט שגם במנין לקריאת התורה המתקיים בחג אחר הצהריים יש להוציא ב' ס"ת כדי לקרוא גם מפטיר בפרשת המוספין כתקנת רבנן סבוראי וכנפסק בשולחן ערוך[2].

שאלה:

  1. האם מי ששומע קריה"ת בבוקר בתפילת שחרית יכול לכוון לא לצאת ידי חובה בשמיעה זו כדי להיות חלק מהשישה בקריאה שתתקיים בצהריים?

תשובה:

  1. מי שמכוון בשעת שמיעת קריאת התורה בשחרית לא לצאת בה ידי חובה, יכול להצטרף אחר כך למנין אחר לקריאת התורה[3].

שאלה:

  1. השומע קריאת התורה בשחרית, האם יכול לעשות תנאי: שאם לא יתקיים מנין נוסף בצהריים הריני יוצא י"ח עכשיו ואם יתקיים מנין נוסף הריני מתכוין שלא לצאת עכשיו?

תשובה:

  1. אפשר ומועיל לעשות תנאי כזה[4].

שאלה:

  1. האם גם הבעל-קורא של שחרית בעצמו יכול להתנות כנ"ל – שאם יתקיים מנין נוסף בצהריים הריני מכוין לא לצאת כעת בקריאת עצמי?

תשובה:

  1. במקום צורך גדול גם הבעל קורא של שחרית בעצמו יכול להתנות כך[5].

שאלה:

  1. בפסקי תשובות סימן קמ"ג אות א' מביא מהמקור חיים ומהשערי אפרים שציבור שאין להם מנין רשאים להוציא ס"ת ולקרוא בו בלי ברכות. האם ניתן לעשות כך כדי להשמיע לילדים את עשרת הדברות?

תשובה:

  1. אין לנו אלא את דברי הרבי, שהורה במפורש להביא את הילדים לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדברות "בציבור ובברכה לפניה ולאחריה"[6].

מקורות:

[1] משנה ברורה סי' קלה ס"ק א: "דבדיעבד כל היום זמנה מכל מקום לכתחלה מצוה להקדים". שם ס"ק ה: "אם בטלו רק בשחרית הקריאה ובמנחה כבר מצאו מנוחה אם יש פנאי לקרות כל הסדרה יקראו במנחה כל הסדרה". וראה שוע"ר סי' פט ס"א ש"בשעת הדחק" עושים "לכתחילה" כדין של "בדיעבד". וראה שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' טו.

[2] ראה שוע"ר סי' תפח ס"ו.

[3] ראה שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' לו. וראה הערה הבאה.

[4] ע"פ שוע"ר סי' תפט סי"ב: "ומי שרוצה לדקדק לספור בצאת הכוכבים והוא מתפלל ערבית מבעוד יום עם צבור המתפללין ערבית עם סמוך לחשיכה וסופרים בבין השמשות טוב שיספור עמהם בלא ברכה ויחשוב בדעתו אם אשכח לספור בלילה הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובתי ואם לא אשכח בלילה הרי דעתי עכשיו שלא לצאת בספירה זו שאף להאומרים שמצות אין צריכות כוונה לצאת בהן ידי חובתו מכל מקום כשמכוין בפירוש שלא לצאת בהן ידי חובתו בודאי אינו יוצא בעל כרחו ולפיכך כשיזכור בלילה יספור בברכה". וראה עוד שם סי' מו ס"ט. ובהגהות רבי עקיבא איגר על השו"ע שם.

[5] ראה מטה אפרים סי' תקפה ס"ט: "אם צריך לתקוע בבוקר בשביל יחיד חולה וכיוצא בו ואין דעתו נוחה שיצא בתקיעות אלו שתוקע ביחיד, יוכל לכוין שאינו רוצה לצאת ידי חובת עצמו בתקיעות אלו ויוצא אח"כ במה שתוקע לציבור". אמנם, מדברי שוע"ר עולה שלכתחילה אין להוציא אחרים כשהוא עצמו מכוין לא לצאת, אלא אם כן הוא שעת הדחק, ראה סי' רעג ס"ו: "יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם ואין בזה משום קידוש שלא במקום סעודה כיון שלהשומעים היוצאים ידי חובתן הוא מקום סעודה ומכל מקום כיון שהוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש זה כו' אין לו לקדש לאחרים לכתחלה אלא אם כן הם אינם יודעים לקדש בעצמם". וכעין זה כתב גם בסי' קסז סכ"ג: "שאף מי שאינו מחויב בדבר מפני שכבר יצא ידי חובתו יכול לברך למי שעדיין לא יצא ואינו יודע לברך לעצמו כגון לקדש קידוש היום לנשים ועמי הארץ לפי שבמצות שהן חובה כל ישראל ערבים זה בזה וגם הוא נקרא מחויב בדבר כשחבירו לא יצא ידי חובתו עדיין".

[6] לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 250.

print

אורח חיים ילדים כוונה נגדית מנין ספר תורה עשרת הדברות ציבור קריאת התורה שבועות
« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. drainty הגב 14 בדצמבר 2020 בשעה 5:44

    prix du levitra au maroc Buregork [url=https://bansocialism.com/]cialis prices[/url] Justoscota American Made Cialis

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס