שאלה:
בית מדרשנו משכיר קומה אחת בבנין למתפללי מנין שלא מאנ"ש, לצורך מימון הוצאת האחזקה. לאחרונה הם פנו אלינו בבקשה לאפשר להם להוסיף בשטח הפנוי מספר חדרים לצרכי שרותים. בין יתר השיקולים שלנו עלה בדעתנו הרהור האם לא עלולות להתעורר ברבות הזמן טענות של 'חזקה' בנכס עקב אישור הבניה, ומהי הדרך למנוע אותם.
תשובה:
המבצע תוספת בנייה בנכס של חבירו, אין לו טענת חזקה כלשהי בנכס. כל הנידון בהלכה הוא, האם לאחר מעשה, בעל הנכס חייב לשלם לו על תוספת זו או לא, וכמה ישלם. והדבר תלוי האם התוספת נעשתה ברשות בעל הנכס או לא, והאם לבעל הנכס יש תועלת מתוספת זו או לא, ועוד[1].
ומכל מקום, כדאי שתערכו ביניכם חוזה, בו יהיה סעיף מפורש שלאחר תום חוזה השכירות אין לשוכר שום חזקה בנכס כולל בתוספת שנבנתה על ידו, וסעיף נוסף האם רשאי השוכר להשאיר את תוספת הבנייה לאחר תקופת השכירות או שעליו להחזיר את המצב לקדמותו, וכן סעיף שלאחר פינוי הנכס לא יהיה השוכר זכאי לתשלום כלשהו על תוספת הבנייה שביצע, וכן סעיף שיעגן את זכויותיכם במקרה של נזקים שיתכן ויבואו בעקבות פעולות הבנייה/ההריסה.
מומלץ להתייעץ תחילה גם עם עורך דין מומחה לתחום זה, על מנת לעגן את זכויותיכם גם על פי החוק האזרחי.
מקורות:
[1] ראה שולחן ערוך חושן משפט סי' שעה. וראה שו"ת מהרי"ט ח"א סי' קו. פתחי חושן גניבה והונאה פ"ח סכ"ה ובהערות שם. ספר עמק המשפט ח"ה עמ' תרסה ואילך.
