• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
אוכל עם אשתו נדה בשר וחלב על שולחן אחד
ראשי » יורה דעה » הלכות בשר בחלב » אוכל עם אשתו נדה בשר וחלב על שולחן אחד

אוכל עם אשתו נדה בשר וחלב על שולחן אחד

16 ביוני 2020 אין תגובות

שאלה:

אישה נדה ובעלה שאוכלים האחד מאכל בשרי והשנייה מאכל חלבי באותו השולחן. האם צריכים לצורך זה שני היכרים, אחד מצד הרחקות בתקופת הנדה ואחד מצד איסור אכילת בשר וחלב באותו שולחן?

תשובה:

כשיושב הזוג בשלחן אחד ואוכלים בנפרד בשרי ובנפרד חלבי, די בהיכר אחד הצריך להיות ממילא כשאוכלים בשרי וחלבי על שולחן אחד.

מקורות :

חוט שני נדה סי' קצה ס"ג אות יב, שיעורי שבט הלוי סי' קצה ס"ג סוף אות ג, משנת יוסף ח"ט סי' קפז אות ג, אהל יעקב סי' קצה ס"ג אות ו, סוגה בשושנים (לרב אליהו וינד) פ"ד סכ"ו.

ודבר זה מובן גם בפשטות שהרי רוב הראשונים למדו את המשנה בשבת דף יא ע"א "לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה" שממנה למדו בכ"ש שהאשה בנדתה יש לאסור על בעלה לאכול עמה עד שתטהר שהכוונה היא שאין לאכול כלל על שולחן אחד אא"כ יפרסו מפה להיכר. וענין ההיכר הוא להזכיר לבני הזוג שלא לאכול מקערה אחת, שהדבר מביא לידי חיבה. כפירוש זה פירשו רוב הראשונים ביניהם השאילתות, הראב"ד, וכתב הרב המגיד שכך סוברים גם הרמב"ן והרשב"א, וכ"כ גם הר"ן הריטב"א הרשב"ץ ועוד. למעט שיטת הרא"ש שהבין שהמשנה מדברת בשולחנות של ימיהם שהיו קטנים מאוד וכל אחד היה אוכל בשולחן נפרד וכשאוכלים שניהם בשולחן אחד זהו דרך חיבה ויש לחוש להרגל עבירה. משא"כ בשולחנות שלנו שהם גדולים ואין בהם דרך חיבה, ולכן ניתן לאכול עליהם גם ללא היכר. אולם בפסקי הרא"ש כתב שגם בשולחן גדול יש לעשות היכר שישימו קנקן גדול ביניהם. השו"ע פסק בסי' קצה ס"ג כרוב הראשונים שיש לשים היכר אף בשולחנות שלנו שמא יבואו לאכול מקערה אחת. והנה חשש זה הוא אותו החשש המובא בחולין דף קז ע"א ובשו"ע יו"ד סי' פח ס"ב לגבי שני אכסנאים המכירים זה את זה שאוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה גבינה וכמו ששם כתבו הפוסקים שמועיל ההיכר למנוע אכילה של האחד מן השני הוא הדין שיועיל גם לענין נדה ואף לשני הדינים יחדיו.

וגם דלא לשתמיט שום פוסק מלהזכיר שההיכר שעושין בין איש ואשתו לא מהני כשאוכלין בשר וחלב.

ואף מסברא יש לומר כן שכמו לענין הדלקת הנר ביו"ט שחל בשבת עולה הדלקת נר אחד גם לשבת וגם ליום טוב שהרי מטרת הדלקת הנר אחת היא (עונג שבת, שלום בית) ולא יעלה על דעתנו שצריך להדליק נר אחד בנפרד לשבת ועוד אחד ליו"ט, וא"כ גם בנידו"ד שמטרת ההיכר אחת היא למנוע אכילה מקערה אחת, לכן היכר אחד עולה לשני הדינים.

אך יש עוד לדון מצד גובה ההיכר, שבדין היכר של בשר וחלב כתב הד"מ סי' פח אות א בשם האו"ה שצריך שהמנורה תהיה גבוה קצת וכ"כ הט"ז סק"ד, ואם כך כדי שיעלה ההיכר לשני הדינים יש להניח היכר גבוה קצת. אמנם כתב בשיעורי שבט הלוי בסי' קצה ס"ג אות ג שאף שמדמים דין היכר של נדה להיכר בין בשר לחלב ולכן צריך שההיכר יהיה גבוה קצת אך מנהג העולם להניח אפילו טבעת וכד' ומחשיבים להיכר אם הוא דבר הניכר לשניהם וכן משמע מסתימת הפוסקים.

אמנם בפסקי דינים צ"צ יו"ד סי' קצה ס"ג כתב "וכן מנורה הוי היכר, אם הוא גבוה קצת" ונראה שהשווה בין ההיכר של נדה להכיר של בין בשר לחלב לגמרי. ולכן יש להניח הכיר גבוה קצת בכדי שיעלה היכר אחד לשני הדינים יחדיו.

print
בשר וחלב היכר הרחקות יורה דעה נדה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס