• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
ברכת שהחיינו על ראית חבירו
ראשי » אורח חיים » ברכת שהחיינו על ראית חבירו

ברכת שהחיינו על ראית חבירו

28 במאי 2020 אין תגובות

בעז"ה בחג השבועות יתקיים בהוראת הרבנים מניין לקריאת התורה, האם עלי לברך שהחיינו כשאראה את חברי?

תשובה

אין נוהגין לברך שהחיינו על ראיית חבר לאחר שלושים יום, ואפשר לומר רק 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' בלא הברכה. ומ"מ מי שמברך על ראיית חברו שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו לאחר ל' יום שלא ראהו אין זה ברכה לבטלה. – והעצה לברך ברכה זו היא ע"י שילבש בגד חדש או יאכל פרי חדש ויברך שהחיינו ויכון גם על חברו.

אמנם אם החבר היה במצב סכנה ויצא ממנה [ובנידון זמננו בעידן ה'קורונה' ה"ה אם היה חולה ונתרפא] וגם עברו ל' יום מאז שראהו, ומרגיש שמחה כשרואה את חברו אוהבו, יכול לברך.

הרחבה ומקורות

נפסק בשו"ע סימן רכה ס"א "הרואה את חברו לאחר שלושים יום אומר שהחיינו". וכן פסק אדמוה"ז בסדר ברכות הנהנין פי"ב סי"א "הרואה את חברו החביב עליו הרבה ושמח ונהנה בראייתו, אם לא ראהו זה שלושים יום יברך שהחיינו".

אמנם בפועל לא נוהגים לברך על כך, וכדברי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בתורת מנחם תשמ"ט ח"ג עמ' 127 ביחידות עם הרבנים הראשיים לישראל הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. ז"ל "הרואה את חברו לאחר שלושים יום מברך שהחיינו. אבל לא ראיתי נוהגין כן, וצ"ע הטעם שאין נוהגין כן".

וכן כתבו הבן איש חי פרשת עקב שנה ראשונה אות יג, אשל אברהם סימן רל, הליכות שלמה פכ"ג סי"ב ועוד, שכיום אין נוהגים לברך שהחיינו כשפוגש את חברו לאחר שלושים יום.

ויש שכתבו הטעם שלא נהגו לברך כיון שהברכה היא דווקא על 'חברו החביב עליו הרבה ושמח ונהנה בראייתו', ומי יודע אם באמת כך מרגיש כלפי חברו. ועוד שאפשר שיבואו לברך בלא אהבה רק מחמת הנימוס או היראה.

אמנם כ"ק אדמו"ר פקפק בזה כיון, א. בברכת שהחיינו יש פוסקים שסוברים שמברכים אף במקום שיש ספק, וכל שמרגיש שמחה יכול לברך אף שאינו ודאי חייב מדינא לברך, ואין אומרים ספק ברכות להקל בברכת שהחיינו. [כן היא דעת הריב"ש סימן תקה, רדב"ז ח"א סימן שצט, ב"ח סימן כט, אליה רבה סימן כב, והביאו אדמו"ר הצמח צדק בליקוטים שבסוף פסקי דינים דף תז ע"ב, חת"ס או"ח סימן נה. וכנגדם יש החולקים הביאום בחזון עובדיה ברכות עמ' תנב ובפסקי תשובות סימן רכה הערה 8]. וא"כ גם כאן כל ששמח בראיית חברו אין מדקדקים אם שמחתו שלמה באמת בכל ליבו. ב. ועיקר, שכלל אין ספק, כיון שאנו מצווים 'ואהבת לרעך כמוך' ובודאי שכל ישראל שמח בראיית חברו.

ומסכם כ"ק אדמו"ר "שאף שאין נוהגים לברך שהחיינו על ראיית חברו – בודאי לא מקפידים על זה שרוצה לברך שהחיינו, ועונין אמן בלב שלם". ולמעשה הרבי לא בירך באותו מעמד שהחיינו בשם ומלכות רק אמר 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.

עוד מובא שם מדברי כ"ק אדמו"ר "כשיש שקו"ט בחיוב ברכת שהחיינו כולל גם כשיש מסורת אבות שלא לברך ואעפ"כ לא רוצים לוותר על הברכה, העצה היא ללבוש בגד חדש שאז חייבים בודאי לברך שהחיינו כפי שנוהגים בנוגע לתקיעת שופר ביום שני דר"ה".

ולהעיר שבהתקשרות גליון תרכט עמ' 13 מובא בשם הרב חדקוב תשובת הרבי לחתן ששאל בענין ברכת שהחיינו על לבישת טלית גדול בפעם הראשונה, ותשובת הרבי היא 'לא ראיתי נוהגין כן'. והועתק גם בשלחן מנחם או"ח ח"א סימן קכט. ומ"מ בהצטרף לראיית חברו נראה שאפשר לברך וכפי שנוהגים בתקיעות ביו"ט שני של ראש השנה.

***

אם היה החבר חולה ובמצב סכנה ויצא מהסכנה וגם עברו ל' יום שלא ראהו נראה שניתן לברך, וע"ד המובא בהליכות שלמה פכ"ג בדבר הלכה אות יז ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סימן כד אות ב.

print
ברכה חבר ראיה שהחיינו שמחה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס