כשאני הולך ברחוב וישנן נשים שאינן צנועות, האם מותר לי לחזור פסוקים מתהלים וכדו׳ בע״פ מתי מותר להוציאם בפה ומתי רק במחשבה? כשאסור האם זה גם אם יש איזה אישה מאוד רחוקה ממני (אבל בטווח ראיה שלי)? ומה הדין לגבי שיער נכרית?
תשובה
אסור לקרוא דברי תורה ולהתפלל כנגד נשים שאינן צנועות – ויש לציין שאף אם רק טפח מרגל האשה גלוי ואפילו הוא בחלק התחתון של הרגל אסור לקרות כנגדה והתבאר בהרחבה כאן. – והאיסור הוא כל שהערוה כנגדו בטווח הראיה אף אם היא רחוקה, וצריך להסיט את גופו ופניו [ולא מספיק רק הסטת פניו] לכיוון אחר ואז מותר אף אם היא עדין נמצאת לצידו.
ולכן כשהולך ברחוב ויש לפניו נשים שאינן צנועות יהרהר בדברי תורה ולא יאמר בפיו. אמנם אם קשה לו הדבר ורואה שמחמת הימנעותו מלקרות בפיו מתקשה להתרכז ומתבטל ועיניו משוטטות ונכשל בראיית מראות אסורות ילמד ויקרא בפיו.
שער של פאה נכרית וכן שער של אשה גויה מותר לקרות כנגדם.
הרחבה ומקורות
ידועים דברי כ"ק אדמו"ר הריי"ץ על חשיבות אמירת אותיות התורה כשהולכים ברחוב וטיהור האויר שעל ידם, כמובא ביום יום במספר מקומות. וזאת מלבד חיוב לימוד תורה שקיים גם 'בלכתך בדרך'.
"שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח" היום יום כא כסלו
"המשימה של טיהור האויר רובצת על יודעי ספר ויודעי תורה. טהרת האויר היא על־ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכך את האויר. על כל אחד מיודעי ספר ויודעי תורה לזכור כלשהו בעל־פה חומש, תהילים, משניות, תניא, כך שבכל הזדמנות ובכל מקום, יוכל לחשוב ולומר את האותיות הקדושות שבתורה". היום יום יא טבת.
"כשהולכים ברחוב וחושבים משניות תניא, ויושבים בחנות עם חומש תהילים אזי כעת זה יקר יותר, מאשר בזמן, שברחוב האיר אור תורה. אסור ללכת ברחוב בריקנות, צריכים שיהיה תורה, עם מה ללכת ברחוב" היום יום ט' אדר א'.
יחד עם זאת צריך לשים לב שאכן אמירת אותיות התורה יפעלו את טיהור האויר, והוא כאשר יעשה באופן המותר ולא באופן האסור.
דבר זה נוגע לרחובות שבזמנינו ובפרט בימות הקיץ שלצערנו ישנם נשים שאינם לבושות לעת עתה בצניעות ויש איסור לקרוא דברי תורה ולהתפלל כנגדם כמבואר בברכות כד ע"א ובשבת קנ ע"א וכן פסק אדמוה"ז בסימן עד ס"א ובסימן עה ס"א. ויש לציין שאף אם רק טפח מרגל האשה גלוי ואפילו הוא בחלק התחתון של הרגל אסור לקרות כנגדה והתבאר בהרחבה כאן.
האיסור הוא כל שהערוה כנגדו בטווח הראיה ואף אם היא רחוקה וכלשון הגמרא בשבת 'אסור לקרות קריאת שמע כנגדו'. וצריך להסיט את גופו ופניו [ולא מספיק רק הסטת פניו] לכיוון אחר ואז מותר אף אם היא נמצאת לצידו בתוך ארבע אמות כמבואר בסימן עה ס"ט.
האיסור הוא דוקא כשמוציא בפיו אך בהרהור פסק המ"א סימן פה סק"ב ע"פ רש"י שבת קנ ע"א שמותר כיון שהאיסור נלמד מ'ולא יראה בך ערות דבר' ומזה למדו שדיבור אסור ולא הרהור, וכן פסק אדמוה"ז סימן עג ס"א וסימן עה ס"י וסימן פד ס"א.
היוצא למעשה שכשהולך ברחוב ויש לפניו נשים שאינן צנועות יהרהר בדברי תורה ולא יאמר בפיו. אמנם אם קשה לו הדבר ורואה שמחמת הימנעותו מלקרות בפיו מתקשה להתרכז ומתבטל ועיניו משוטטות ונכשל בראיית מראות אסורות ודאי עדיף שילמד ויקרא בפיו ויסמוך על דעת המחבר בסימן עה ס"ו שפסק שמספיק שמסיט עיניו ואינו מסתכל על אותם נשים. ואף שהביא אדמוה"ז דעה זו שם ס"ט בשם יש מתירין ולהלכה פסק שהעיקר אינו כיש מתירין, מ"מ כבר הביא אדמוה"ז בס"א את דעת רבינו יונה שמתיר אפילו כשרואה את הערוה בהעברה בעלמא כל שאינו מסתכל בה ופסק שכשאי אפשר בענין אחר יש לסמוך ולהתיר כדעת רבינו יונה. וא"כ ודאי שכדי שלא יכשל במראות אסורות נסמוך ונקל עכ"פ כדעת המחבר הנ"ל.
שער של פאה נכרית מותר לקרות כנגדה כמבואר בסימן עה ס"ד.
שער של אשה גויה בחיי אדם הסתפק בזה והביאו המשנה ברורה סימן עה סקי"ב ובכף החיים סקט"ז וי"ז משמע שמותר כיון שאין דרכן לכסות ראשם, וכן הביא בפסקי תשובות סימן עה הערה 44 עוד פוסקים שהקילו בזה.
