הלכות ליל הסדר

• המיוחדות של 'קדש' בשנה שליל הסדר חל בשבת

נאמר בתורה "זכור את יום השבת לקדשו". תיקנו חז"ל שהדרך לבצע זכירה זו היא על ידי כוס של יין. מכך יוצא, שכאשר עושים קידוש בליל שבת, מקיימים מצווה מן התורה.

בשו"ע נפסק שהקידוש בליל הסדר הוא מדרבנן.

שואלים על כך האחרונים, הרי בספר הבה"ג מובא, שהחיוב לעשות קידוש בליל-הסדר, נלמד ממה שנאמר בתורה "זכור את יום צאתך מארץ מצרים", אם כך לכאורה, החיוב הוא מן התורה?

מתרץ ה'ברכי יוסף', שבאמת החיוב הוא מדרבנן, והלימוד מהפסוק הוא רק בגדר אסמכתא שעשו חיזוק לדבריהם.

הרבי מציין שקביעות כזו שליל-הסדר חל בשבת, יוצא שבקידוש (וממילא גם בכוס הראשונה של הארבע כוסות) יש אלמנט של חיוב 'דאורייתא'.

• האם ניתן לשתות ד' כוסות באמצעות קש?

 

פוסק אדמו"ר הזקן, שמלכתחילה צריך לשתות את כל הכוס בבת אחת, לכן, מי שקשה לו לשתות יין שיסדר לו כוס קטנה שמכילה לפחות 86 גרם (גימטרייה כוס).

[לרבי הייתה כוס שמכילה בערך 120 גרם (יש בזה הידור)].

 

• אם גם כמות כזו קשה לשתות, מספיק לשתות 'רוב רביעית' (כ-44 גרם). אבל, יש לשים לב לשתות 'רוב רביעית' בפרק הזמן שלוקח לשתות 'רביעית' שלמה (שזה פחות מעשרים שניות).

• אשר לכך, צריכים להיזהר משתייה בקש, שדרכה אי אפשר לשתות הכוס בבת אחת ובנוסף היא עשויה לגרום שלא יספיקו לסיים 'רוב רביעית' בזמן כל כך קצר.

• מי מקדש?

למרות שבכל ליל שבת אפשר לשמוע קידוש ממישהו אחר, בנוגע ליל-הסדר כותב אדמו"ר הזקן:

"מה שאין כן בארבע כוסות של פסח, שאף בני הבית שהן שומעין הקידוש וההגדה מבעל הבית, אף על פי כן חייב כל אחד ואחד לשתות ד' כוסות דרך חירות".

זאת אומרת, שחובה על כל אחד לשתות את כוס הקידוש שלו.

• מנהגי אנ"ש

1. יש נוהגים שבעל הבית מוציא את כולם ידי חובת הקידוש (מגדר שומע כעונה).

היתרון: 'ברוב עם הדרת מלך', כולם יוצאים בקידוש אחד.

נקודת שצריך לשים לב אליהן:

א. לא לענות "ברוך הוא וברוך שמו", כי זה נחשב הפסק, ויש שאלה גדולה, כאשר ענה, האם יצא ידי חובת הקידוש.

ב. כדאי שכל המשתתפים ירימו את הכוס, כדי להראות שגם הם עושים קידוש.

2. יש נוהגים שכל אחד מקדש בעצמו, כולל הנשים (וכך היה נוהג בהסדר אצל הרבי- רק שאי אפשר להוכיח משם, כי הנשים ישבו בחדר נפרד).

היתרונות:

א. שמקיים את המצווה החשובה הזו בעצמו.

ב. היות וחלק מהקידוש הוא סיפור יציאת מצרים, כדאי שכל אחד יקיים זאת בעצמו.

ג. הנשים – שכבר ברכו "שהחיינו" בהדלקת נרות – שותות מיד לאחר ברכות הקידוש, ואמירת 'שהחיינו' של בעל הבית לא תחשב להן להפסק בין הקידוש לשתייתן.

הלכות סעודת ליל הסדר

מתוך השיעור השבועי בהלכה / הרב חיים הלל רסקין

• האם מותר לאכול בליל הסדר בשר על האש או מעושן?

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך כותב, שמנהגנו שלא אוכלים מאכלים צלויים בליל הסדר, כיוון שהם דומים לקרבן פסח שהיה נאכל צלוי.

דין זה מיוחד למאכלים שצריכים שחיטה. לכן, גם עוף או הודו צלוי לא אוכלים בליל הסדר, אבל דגים, ירקות או ביצים צלויים מותרים.

בנוסף, מדברי אדמו"ר הזקן למדים, שגם "צלי קדר" ("פירוש שנצלה בקדרה בלא מים ושום משקה, אלא מתבשל במוהל היוצא ממנו") נקרא 'צלוי'. לכן, כדי להימנע מהבעיה הזו, גם באפייה בתנור, יש להוסיף לעוף או לבקר רוטב, כמו יין, מיצים או אפילו מים.

מכל האמור יוצא, שיש להימנע מלאכול בשר מעושן בליל הסדר, מפני שגם הוא סוג של צלייה בלי מים.

• כמה מותר לאכול בסעודה קודם האפיקומן?

אכילת האפיקומן צריכה להיות לשובע, שתהיה קצת תאווה לאכול.

לכן, כשאינו מתאווה כלל ואוכל, הרי זו אכילה גסה ואין זו מצוה מן המובחר. ואם הוא כבר מלא וצריך להכריח את עצמו לאכול מהאפיקומן, זאת לא נקראת אכילה כלל ואינו יוצא ידי חובתו.

• כמה אפיקומן צריך לאכול?

בנוגע לטעם אכילת אפיקומן בזמננו יש ב' דעות:

• זכר לקרבן פסח.
• זכר למצה שהיו אוכלים עם קרבן הפסח.

בפועל אוכלים ב' 'כזיתים': אחד זכר הקרבן ואחד זכר המצה.

אם קשה לו לאכול ב' 'כזיתים', יכול לקחת 'כזית' אחד, ולהתנות שהוא אוכל זכר לפסח אם זו הדעה הנכונה, ואם הדעה של זכר למצה היא העיקרית – הוא אוכל זכר למצה.

יש לאכול 'כזית' בתוך זמן אכילת פרס, שהוא 4 דקות.

• מה שיעור ה'כזית' באפיקומן?

קיימות שתי דעות לגבי שיעור 'כזית':

• 'כזית' שווה לשיעור חצי ביצה.
• 'כזית' שווה לשיעור שליש ביצה.

כיוון שמצוות אפיקומן היא מדרבנן, לכן כותב אדמו"ר הזקן שאפשר לסמוך על השיטה ששיעור 'כזית' הוא קטן יותר (שליש ביצה) ובמשקל 19 גרם (בערך שליש מצה כשיש 17 מצות לקילו).

קיים שיעור קטן יותר המבוסס על נפח, אבל בליל הסדר לא סומכים על שיעור זה, רק כאשר יש צורך גדול.

נוהגים להשתמש בחצי השני של ה'יחץ', וכן מקובל לתת חתיכה קטנה לאישה ולאחרים שאין להם קערה, והם יוסיפו את שאר השיעור ממצות אחרות.

• האם מותר לשתות תה או קפה שחור אחרי הסדר?

לא אוכלים ושותים אחרי האפיקומן, מכמה טעמים, ומהם:

• אם ישתה משקה משכר לא יוכל ללמוד כל הלילה סיפור יציאת מצרים והלכות הפסח.
• כדי שלא יבטל טעם המצה מפיו.

הנפקא מינה בין הטעמים, לגבי משקים שאינם משכרים.

לפי זה, מן הדין מותר לשתות מים או סודה אחרי הסדר שהם לא משכרים ולא מבטלים טעם.

אבל, בכל זאת הרבי מדייק מדברי רבנו הזקן, שמנהגנו לא לשתות כלום אחרי האפיקומן, אפילו מים.

לכן, לפני אכילת האפיקומן כדאי לוודא שאכל ושתה מספיק, כי אם שותה – אמנם "אין עליו כלום", אבל "נמצא מוציא עצמו מכלל המהדרין ועובר על דברי חכמים שאמרו לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל" (הגדת הרבי על פי אדה"ז בשו"ע סתפ"א סוס"א).

• עד מתי לא שותים?

יש אומרים עד 2-3 שעות אחרי הסדר, ויש המהדרין עד עלות השחר.

מי שנרדם והתעורר באמצע הלילה וכואב לו הראש, מותר לו לשתות גם לפני עלות השחר, עדיף מים או סודה.