הרחקות – הסתכלות על רגל אשה נידה

שאלה:

כמה שידוע לי שמצד צניעות שעל אשה לכסות את רגליה עד הברך ואת כפות הרגלים כלומר שהרווח שבניהם מותר בראיה, ואח"כ ראיתי בספרי ההלכה שאסור לראות גם חלק זה. מה הנכון?

כמו כן ידוע לי שיש כמה חומרות חב"'דיות בענייני טהרת המשפחה (כגון להחמיר במראה צהוב בהפסק טהרה, האם נכון הדבר?) יש מקום בו מלוקטים החומרות האלה כדי שאוכל לדעת אותם..
ישר כח גדול!

תשובה:
שלום וברכה,
א. בנוגע לשאלתך הראשונה הלוא דין ברור הוא בשו"ע (סימן קצה ס"ז) שאסור להסתכל במקומות המכוסים של האשה, כולל גם העקב. ונצטט כאן לשונו: "לא יסתכל אפילו בעקבה ולא במקומות המכוסים שבה", וזה כולל גם את החלק שבין הברך לבין כף הרגל. או במילים אחרות, אסור להסתכל בשערות האשה, ומהצוואר ועד לכפות הרגלים, ובזרוע עד אחרי המרפק ואם יש מנהג לכסות עד לכף היד אז עד שם יהיה אסור. (ראה גם טהרה כהלכה פי"ד אות כא).
ב. בנוגע לחומרות בדיני טהרה, אנו אין לנו אלא דברי רבותינו נשיאנו ובראשם שו"ע אדמו"ר הזקן ובשו"ת ופסקי דינים של הצמח צדק שבספריהם יתבארו עיקרי הדברים. כמובן שמוטל על האדם לרכוש וללמוד את ההלכות אלו להלכה ולמעשה וכיום התברכנו ב"ה בכמה ספרים מעשיים על פי פסקי רבותינו וניתן להשיגם בכל חנות ספרים חבד"יים.
נוסיף, שאין הספרים מספיקים וחובה על כל אחד שיהיה לו רב מורה הוראה שאיתו יתייעץ בנוגע למעשה. ובפרט כשמדברים על חומרות, שבקלות יכולים להחמיר בחומרות מיותרות שאין להם מקור בתורתינו הק', וגם אם כן, לפעמים אינם על דעת שניהם, האיש והאשה, ויצא שכרו בהפסדו. ולכן, הנהגת הבית צריכה להיות בליווי רב ראוי.
אם כבר ציינת צבע צהוב, הצבע צהוב הינו טהור. אלא שיש כמובן כמה סוגי צהוב, זהב וכדומה שהדין יהיה לפי שיקול דעתו של הרב ולפי מראות עיניו.

בברכה.