• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
השבת אבידה – עד שיבוא אליהו
ראשי » חושן משפט » השבת אבידה – עד שיבוא אליהו

השבת אבידה – עד שיבוא אליהו

16 בפברואר 2020 אין תגובות

שאלה:

בטיסה לפני שנתיים ישבתי ליד ילדה, שאינני זוכרת את שמה. כשחזרתי לביתי גיליתי בין חפצי טוש וערכה חמודה של ילדים, שהילדה הראתה לי, וכנראה שנפלו לתיקי מבלי משים. כעת אינני יודעת מה לעשות עם החפצים, ואיך למצוא אותה. האם אני יכולה לזרוק או להשתמש בזה?

שאלה נוספת: מצאתי סידור יפה עם כריכה מעור שמוטבע עליו השם "מלכה", בלי שם משפחה. זה היה לפני כמה שנים. ניסיתי לחפש למי זה שייך ולא מצאתי. מה לעשות עם הסידור?

תשובה:

מן הדין אבידה שיש בה סימן והמוצא אינו מצליח למצוא את בעליה, עליו לשומרה אצלו "עד שיבוא אליהו"[1].

אולם בנדון דידן, כיון שלא מדובר בחפץ ייחודי שאין לו תחליף, אלא בחפץ שניתן לרכוש דוגמתו, רשאי המוצא לרשום לעצמו בפנקס את סימני האבידה ואת מחירה העכשווי, ולמכור אותה לאחרים או להשתמש בה בעצמו, על דעת שבאם ביום מן הימים יאתר את המאבד ישיב לו את ערך האבידה על פי הרשום בפנקס[2].

מקורות:


[1] שוע"ר הלכות מציאה ופקדון סכ"ב: "הכריז או הודיע ולא באו הבעלים תהא האבדה מונחת אצלו עד שיבא אליהו ואסור להשתמש בה או למכרה. אלא אם כן מכירתה היא טובת בעליה כגון שנפסדת ימכרנה בבית דין. וכן משתמש בה לתקנתה. כיצד המוצא כלי עץ משתמש בהם מעט לצורכן כדי שלא ירקבו".

[2] ראה שו"ת חתם סופר חו"מ סי' קכב: "ואחר שנתעכב הדבר זמן מה ולא נודע ממנה דבר אף על גב שמעיקר הדין הי' ראוי' שיהי' הנזמי' מונחי' בידו עד שיבוא אלי' מ"מ כיון שנזמי' של זהב שכיחי טובא טפי מתפילין דבי בר חבו וגם פחתא דדהו ע"י תשמיש מועט הוא נ"ל טוב יותר שישומן ויכתוב עכ"פ בפנקס הקהל שיש בידו נזמי' שכך וכך שווים וישתמש בהם ע"מ לתת מהם שכר תשמיש לכשתבוא הנערה לתבוע ואז יושם כמה הוה הפחת וישלם הפחת שנפחת וגם שכר תשמיש ומצוה נמי עביד".

ובערוך השולחן חו"מ סי' רסז סי"ד: "אמרו רז"ל דכשמצא תפילין שם דמיהן ומשתמש בהם מיד אם ירצה מפני שדבר מצוי הוא לקנותם בכל שעה וגם יכול למכרם דלמה לו לשמרם כיון שמצוי לקנותם [שם] ומזה מבואר דכל דבר המצוי לקנות א"צ לטפל בשמירתו ומוכרה".

ובשו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' מה: "וכשמצא דבר שאין בו סימן ונסתפק אם הוא קודם יאוש, מחוייב לקחתו ואחר זמן שמחוייב לטפל בו יכול לרשום בפנקסו מה שמצא וה"ה בדבר שיש בו סימן ירשום כל סימנים וירשום גם שוויות האבידה אם הוא ידוע, ואם לאו צריך לשומו בג' אנשים יודעים שומת איזה דברים כאלה ואז יכול להשתמש בו לעצמו וזה מה שיש לעשות בכל מקום שאמרינן יהא מונח עד שיבוא אליהו, שממה שכתב יוכל לברר הדבר לכשיתבקש".

print
אבדה אבידה חושן משפט מציאה סימן סימנים עד שיבא אליהו
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס