שאלה:
ראובן ביקש משמעון שייקח אותו טרמפ, ענה לו הנהג שאין לו מקום עבורו. לאחר הפצרות רבות שבמהלכן התחייב הנוסע שאם יקבל הנהג קנס ישלם לו הנוסע, אמר לו הנהג שזה לא רציני התחייבות כזו, והנוסע ענה לו בתגובה 'באמת ובשיא הרצינות'. הנהג נעתר להפצרותיו של הנוסע ולאחר שהתחילו בנסיעה עצר אותם שוטר ונתן קנס לנהג ו4 נקודות. כעת מגיע שמעון בתביעה כפולה ראשית תשלם את הקנס כמו שסיכמנו, שנית בגלל הנקודות שנתנו לי אני צריך לעשות קורס נהיגה מונעת תשלם גם על הקורס, האם באמת ראובן צריך לשלם לו?
תשובה
ראובן פטור, מכיוון שזה אסמכתא ואין תוקף למה שהוא הבטיח בצורה של 'אם יהיה כך אז אני אשלם'[1]. וזה כלל גדול בדיני אסמכתא, שכל התחייבות שאדם מתחייב בצורה של קנס אין תוקף להתחייבות שלו, והסיבה היא, שמכיוון שאין כאן סמיכות דעת של המתחייב, כי בשעת ההתחייבות המתחייב מדמה בנפשו שלא יצטרך לשלם כי הוא סמוך ובטוח שלא יתקיימו התנאים לחיוב. גם בדיני נזיקין הוא פטור מכיוון שזה גרמא וגרמא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים[2].
אמנם בדיני שכירות אין דין אסמכתא, ולכן במקרה שהנהג היה נהג מונית והנוסע רצה שיסיע אחד מעל המותר והתנו ביניהם שאם יהיה קנס הנוסע ישלם את הקנס, במקרה זה היה תוקף למה שסיכמו ביניהם והנוסע חייב לשלם[3].
מקורות:
[1] שו"ע חו"מ סימן ר"ז סעיף י"ג וברמ"א שם.
[2] בבא קמא דף ס עמוד א.
[3] ב"י סימן ר"ז בשם שו"ת הרי"ף ושו"ת הריב"ש סימן תע"ו שו"ת הרא"ש כלל א סימן ה ושו"ע סימן שט"ו ס"ד ש"ך סימן של"ג סק"יד סמ"ע שט"ו סק"ז קצוה"ח שט"ו סק"ב, שמרו משפט חלק א סימן לא .
