שאלה:
ממתי אפשר להגיד קרבנות למנחה, מחצות או מזמן מנחה גדולה ?
תשובה:
לדעת אדה"ז עיקר זמן תפילת מנחה הוא מחצות היום היינו שעה ו', אלא לפי שאין אנו בקיאין הילכך המתפלל קודם שש ומחצה אפילו בדיעבד לא יצא יד"ח וצריך לחזור ולהתפלל שוב[1].
אך גם לסוברים שבדיעבד אין לשוב ולהתפלל כי יש דעות הסוברות
שיצא יד"ח[2] וספק ברכות להקל[3], באמירת קרבנות ראוי לדקדק יותר לאומרם
לאחר ו' שעות ומחצה שהרי קרבנות כנגד תמידין תקנום ומעולם לא הקריבו קרבן התמיד
קודם ו' שעות ומחצה[4].
מקורות:
[1] שוע"ר סי' רצא קו"א סק"א ע"פ המג"א באו"ח סי' רלג סק"א, וכך כתב גם המשנ"ב שם סק"ב, ולא כמ"ש קצוה"ש סי' כו בדה"ש סק"א שכיון שנחלקו הפוסקים עליו לשוב ולהתפלל בתורת נדבה והפנה לשוע"ר סי' קח סי"ח.
[2] פר"ח ובית יעקב הביא דעתם המשנה ברורה שם ובשעה"צ סק"ו . בס' שו"ת שרגא המאיר ח"ז סי' א מסביר את המחלוקת בין הדעות האם יצא יד"ח בתפילה קודם ו' שעות ומחצה בטעם כנגד מה תיקנו את תפילת המנחה כדאיתא במס' ברכות כו ע"ב רבי יוסי ברבי חנינא אומר תפילות כנגד אבות תקנום וריב"ל אומר תפילות כנגד תמידין תקנום וכיון דזמן התמיד מעולם לא היה נשחט קודם ו' שעות ומחצה, ע"כ גם תפילת מנחה קודם ו' שעות ומחצה לא יצא. משא"כ למ"ד תפילות כנגד אבות תקנום וצלותא דאברהם מכי משחרי כתלי עיין מס' יומא כח ע"ב א"כ יש לומר שגם תפילת מנחה מתחלת מו' שעות ולמעלה.
[3] כה"ח סק"ב דספק ברכות להקל, ובס' שנות חיים להגר"ח נאה זצ"ל סי' י סק"א כתב שיתפלל שוב בתורת נדבה.
[4]שו"ת שרגא המאיר שם.
