שאלה:
האם צריך לקבוע מזוזה במעלית?
תשובה:
על מנת שהדברים יובהרו כל צרכם אקדים ביאור קצר:
המעלית בנויה בצורה כזו שישנו 'פיר' באמצע הבניין שבתוכו נוסעת המעלית ע"י כבלים, ובכל קומה ישנו פתח ל'פיר' שמולו נעצרת המעלית. לתא המעלית יש דלתות משלו, וכן לפתחים בכל קומה יש דלתות משלהם. נמצא שבעצם יש כאן 2 פתחים: 1. הפתח של תא המעלית עצמו, להלן: 'פתח תא המעלית'. 2. הפתח שבכל קומה, להלן: 'פתחי הקומות'. ונפרט דינם כדלהלן:
נאמר בתורה 'וכתבתם על מזוזות ביתך' ודרשו חכמים שדווקא דירת קבע חייבת במזוזה אבל דירת עראי אינה חייבת במזוזה כגון: סוכה, בית שבספינה וכיו"ב.
'פתח תא המעלית'
על פי האמור לעיל, פתח תא המעלית אינו חייב במזוזה, היות שהמעלית מיועדת למעבר, ומשתמשים בה כשהיא בתנועה, ונחשבת כדירת עראי.
וכ"כ בספר 'חובת הדר' (פ"ה סי"א) שפתח תא המעלית אינו חייב במזוזה ומטעם דלעיל.
'פתחי הקומות'
כתב ב'חובת הדר' (שם) שפתחי הקומות חייבים במזוזה. עיין טעמו במקורות.
מקום קביעת המזוזה:
בקומת הכניסה (הקומה הסמוכה לרשות הרבים) – מימין הנכנס למעלית בברכה.
בשאר הקומות – מימין היוצא מהמעלית לקומה, כי דרך הכניסה היא מרה"ר לשאר הקומות. ואע"פ שמשתמשים במעלית גם בשביל לעבור מקומה לקומה, מ"מ עיקר השימוש הוא הכניסה מרשות הרבים.
ולברך על קביעת מזוזה זו, תלוי: אם יש בקומה שנכנסים אליה ד' אמות על ד' אמות ושאר תנאי חיוב מזוזה יש לברך על הקביעה, ובאם לא – אין לברך.
מקורות
גמ' יומא י ע"א. חובת הדר להגר"י בלוי פ"ה סי"א ובהערות.
הטעם ש'פתחי הקומות' חייבים במזוזה:
ב'חובת הדר' למד זאת מדין 'לול' שבגמ' (מנחות לד.) ששם מדובר שבונים מעין 'ארובה' בין הבית לעליה ע"י הקפת ד' מחיצות, ויוצרים פתח לבית ופתח לעליה, ומדרגות עולות בתוך ה'ארובה' לעליה, וזה נעשה במטרה שבני הבית לא יעלו לעליה ללא רשות בני העליה, ובני העליה לא ירדו לבית ללא רשות בני הבית.
ואמרינן בגמ' שאם יש פתח א' חייב ה'לול' במזוזה אחת, ואם יש ב' פתחים חייב בב' מזוזות.
ולמד מזה לדין מעלית שעולה ב'ארובה' ש'פתחי הקומות' חייבים במזוזה, כי מה לי אם עולה ע"י מדרגות ומה לי עולה ע"י כוח אחר (מעלית).
