טבילת עזרא בבריכה בשבת

שאלה:

רציתי לדעת האם מותר (האם ישנו איסור ובמידה ואין איסור האם אין חשש מראית עין וכדומה) לטבול בבריכת שחיה בשבת (טבילת עזרא) הבריכה מחוממת אך לא בחום שהיד סולדת והחימום נעשה על ידי שעון שבת לדברי בעלי הבריכה בעלי הבריכה חילונים הברכה היא ברכה פרטית שנעשים בה קורסי שחיה לקהל הרחב תמורת תשלום (ככל הידוע לי  לא מתקיימים בשבת קורסים).

תודה רבה

תשובה:

מן הדין מותר לטבול טבילת עזרא בשבת בבריכה שיש לה שפה (גדר) כדי שלא יצאו המים החוצה, בתנאי שהיא ברשות היחיד ושלא להכנס עם הבגדים.

אלא שיש להיזהר שיהיה בצינעא כדי שלא יהיה מראית עין.

מקורות:

בנוגע לטבילת עזרא בבריכה:

בריכה, שבה המים שאובים, היות והם עוברים דרך כלים וצינורות שונים עד שמגיעים אלינו ובודאי כבר קיבלו דין מים שאובים כמה וכמה פעמים. (עיין ספר מקווה מים ח"ג ע' צ"ג ואילך).

איסור טבילה במים שאובים קיימת רק לאשה נדה, אבל לטבילת עזרא כתב רבינו הזקן בשלחנו הטהור (סי' פ"ח ס"ב): ותשעה קבין אלו אינן מטהרין אלא כששופכין עליו אבל לא כשטובל בהם בין שהם בכלי בין בקרקע עד שיהיה ארבעים סאה (בקרקע) ואז מועילים לטבול בהם אפילו לבריא ששמש מטתו אפילו הם שאובים.

ורק במים שאובים התירו לטבילת עזרא היות די"א שהוא פסול רק דרבנן, אבל בבריכה יכול להיות עוד בעי' ד"זוחלין", דנחלקו הפוסקים האם לפסול זוחלין לטבילת עזרא (עיין פתחי מקוואות פ"י אות ג' ובהערה ד' ואילך שהביא הדעות בזה) ואם טובל שם ברגע שהמשאבה פועלת ומוציאה את המים מהבריכה דרך פילטרים כדי לטהר אותם ואז מכניסה אותם מצד אחר, יש בזה משום זוחלין ואז אינו מקווה כלל כיון שהוא פסול מדאורייתא (עיין טהרת מים סוף סי' ע"ח, שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכ"ג).

ובפסקי תשובות כתב שכשרוצים לרוקן המים מהבריכה והמשאבה פועלת אסור לטבול בהם כי זה "זוחלין" ממש הואיל והמים יוצאים בתחתית הבריכה, אבל אם זה רק כדי לטהר את המים אין  לחוש בזה לזחילה כדי לפסול המקווה לטבילת עזרא היות וה"זחילה" היא בדר"כ למעלה משיעור מ' סאה, וגם נכנסים ויוצאים במעגל סגור. (סי' פ"ח הערה 48).

וראה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' ס"ד) שכתב שאם הוא במקום שאי אפשר אחרת יש להקל. ועיין גם בשו"ת באר משה (ח״ה סימן כ״א) שלגבי זוחלין רובא דרובא סוברים שזה דאורייתא ולכן אין להתיר זוחלין לבעל קרי, ומסיים שם שבוודאי בעת צורך יטבול שם ושכר טבילה בידו.

לפי הנ"ל, מי שאין לו מקווה כשרה יכול לטבול בבריכת שחי' רק שיקפיד לטבול מתי שאין המשאבה פועלת. ובמידה וא"א אחרת, יטבול.

בנוגע לטבילה בבריכה בשבת:

כתב בשו"ע רבינו (סי' של"ט ס"א) ואין שטין על פני המים גזרה שמא יעשה חבית של שייטין דהיינו כלי של גומא שאורגין אותו ועושים כמין חבית ארוכה ולמדין לשוט בו במה דברים אמורים בנהר אבל בכלי מותר שאין דרך לעשות חבית לשוט בה בכלי אבל בבריכה שבחצר אסור מפני שכשהמים נעקרים כששט הרי הם יוצאים חוץ לבריכה והרי זה דומה לנהר ואם יש לה שפה סביב מותר לשוט בה שאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם והרי זה דומה לכלי.

אלא שמ"מ אין לעשות זאת כי אע"פ שמן הדין מותר להיכנס בבריכה בשבת מ"מ אסור מצד המנהג, כמ"ש רבינו (סי' שכ"ו ס"ו) ומפני שאין הכל יודעים ליזהר בכל זה [סחיטה], לכן נתפשט המנהג במדינות אלו שלא לרחוץ כלל בשבת אפילו בצונן אע"פ שאין איסור בדבר מן הדין. (ועיין בפסקי תשובות ריש סי' של"ט).

אלא כ"ז דווקא רחיצה לתענוג, אבל טובלין במקוה לשם טהרה, או טבילה בשבת שחרית לתוספת קדושה אלא שצריך ליזהר שלא לסחוט שערו. כמו שכותב רבינו הזקן (שם סעיף ז') ומכל מקום מותר לטבול לקרי (ראה קצות השלחן סי' קל"ג ס"ד וראה בארוכה בהערה ח' שם) וגם אין לחוש משום גזירת מרחצאות היות וטבילת עזרא לא נכללה בגזירה. (עיין ענין זה בשו"ת השלוחים סי' מ"א שקיבץ הדיעות בזה).

לפי זה, בבריכה (שהוא הסווימינג פול) שברוב יש לה שפה מותר מדינא מצד איסור שט (כפשט השו"ע וראה גם בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן י"ג). והטעם הוא משום שבבריכה אין גזירה משום שמא יעשה חבית של שייטין, כיון שבכלי לא גזרו, ובריכה שיש לה שפה הוי לי' ככלי. (ט"ז סימן של"ט ס"ק א).

וכ"ז בתנאי שהבריכה עומדת ברשות היחיד שאז אין חשש טלטול אבל לא בכרמלית או רשות הרבים, כי חוששים שמא יתיז מים ברגליו חוץ לד' אמות (שו"ע סי' של"ט ומשנ"ב שם סק"ד). ובתנאי שאינו נכנס במים עם בגדים, כי אז זה אסור משום סחיטה.

לפי זה, מן הדין, מותר לטבול בשבת בבריכה לטבילת עזרא אלא שיש להיזהר שהכל יהיה בצינעא כדי שלא יהיה בעיית מראית עין.