שאלה
הגר בארץ ישראל ויוצא לחו"ל לכמה ימים, מה דינו לענין שאלת 'טל ומטר'? ומה הדין להיפך בהבא מחו"ל לא"י?
תשובה
היוצא מא"י לחו"ל – אם יצא לחו"ל קודם ז' חשון אומר בברך עלינו 'ותן ברכה' כמנהג המקום, ושואל טל ומטר בשומע תפילה.
ואם יצא לחו"ל אחר ז' חשון, ימשיך לשאול 'טל ומטר' בברכת השנים כבארץ ישראל. – אמנם אם עומד חזן, אזי בחזרת הש"ץ יאמר 'ותן ברכה' כמנהג המקום.
הבא מחו"ל לא"י – שואל 'טל ומטר' בברכת השנים, כפי הדין שבארץ ישראל. וכשחוזר לחו"ל, אם חזר קודם שהתחילו שם שאלת גשמים, מפסיק מלשאול מטר.
הרחבה ומקורות
בענין שאילת מטר בהולך מא"י לחו"ל או להיפך עסקו האחרונים, ומצינו ג' דעות.
הרדב"ז (ח"ד סימן ב' נ"ה) מוהריק"ש והלכות קטנות (באר היטב סק"ד): אם דעתו לחזור לא"י בחורף בזמן שאלת הגשמים, או אפילו אין דעתו לחזור בזמן החורף אלא שיש לו אשה ובנים בא"י, שואל כא"י.
פר"ח ופמ"ג (סימן קיז משב"ז סק"א): אם דעתו לחזור באותה השנה שואל כא"י, אך אם חוזר לאחר שנה שואל כבני חו"ל ואפילו יש לו אשה ובנים בא"י.
מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו שו"ת דבר שמואל (סימן שכ"ג) ברכ"י או"ח סימן קיז סק"ה וקצות השלחן סימן כא ס"י: שואל כמקום שבו נמצא.
ובזמנינו שנסיעות אלו בין הארצות התרבו יותר, דנו הרבה פוסקים במחלוקת זו, ומשם יצאו וחלקו חילוקים והכרעות שונות. ומ"מ למעשה בנידון השאלה:
היוצא מא"י לחו"ל – אם יצא לחו"ל קודם ז' חשון אומר בברך עלינו 'ותן ברכה' כמנהג המקום (כברכ"י וקצות השלחן), ומ"מ ישאל טל ומטר בשומע תפילה. ודמי לדין יחידים הצריכים לגשם בימות החמה המבואר בשו"ע אדמוה"ז סימן קיז ס"א, מאחר שדעתו לחזור לא"י בימות הגשמים ובפרט אם גם יש לו אשה ובנים בא"י ונמצא שצריך הוא לגשם. – וכן משמע דעת אדמו"ר נשיא דורנו מובא בלקו"ש חי"ט עמ' 464 ובשלחן מנחם ח"א סימן עז.
יצא לחו"ל אחר ז' חשון כיון שכבר התחיל לשאול מטר בברכת השנים ימשיך כבארץ ישראל כמבואר בברכ"י סימן קיז סק"ז ובקצות השלחן סימן כא ס"י. – אמנם אם עומד חזן, אזי בחזרת הש"ץ יאמר 'ותן ברכה' כמנהג המקום, כמבואר בברכ"י שם סק"ח ובקצות השלחן שם. ועד"ז ראה באדמוה"ז שם. ובתורת מנחם תשנב ח"א עמ' 243.
הבא מחו"ל לא"י – שואל 'טל ומטר', מכיון שעכשיו גם הוא בכלל אנשי ארץ ישראל הזקוקים לגשמים, כברכ"י וקצות השלחן. [ולהעיר משו"ע אדמוה"ז מהדו"ב סימן א ס"ח שהולכים אחר המקום שבו נמצא. ואמנם יש לחלק שזהו בדברים שבהם אנו ה'מטה' עושים ע"פ אורות שלמעלה, כעת רצון שבזמן חצות או כקדושת שבת ויו"ט ויחודים שבק"ש ובתפילה, שבהם הולכים אחר אותו מקום בסיבת האורות שמאירים באותו המקום באותו הזמן, אך שאלת גשמים לכאורה הוא לפי צורך ה'מטה' וכמבואר החילוק בין א"י לבבל בשו"ע אדמוה"ז סימן קיז ס"א, ובזה אנו דנים מהו הצורך של אותו אדם האם כמנהג המקום או כמקום שממנו בא. אמנם מ"מ ראה שם שלהלכה כל הארצות שבחו"ל אף הצריכות גשמים דינם כבבל ואין שואלות גשמים עד 60 יום מהתקופה. וא"כ אינו תלוי רק בצורך ה'מטה'].
ובפרט אם מקום מגוריו בחו"ל, הוא בארצות הצריכות לגשם כמו בארץ ישראל [כמו באירופה וניו יורק ראה בשו"ת דברי יציב ח"א סימן סט], שאז יש לצרף גם את הדעות המובאות בשו"ע אדמוה"ז סימן קיז ס"א שאף בחו"ל יכול לשאול מטר בארצות הצריכות לגשם.
וכשחוזר לחו"ל, אם חוזר קודם שהתחילו שם לשאול גשמים, מפסיק מלשאול מטר כמבואר בשו"ת מנחת יצחק ח"י ס"ט ובשו"ת דברי יציב ח"א סימן סט.
