להחזיר על הפלטה תבשיל שנטל בטעות

שאלה:

הורדתי ביום שישי בלילה סיר מהפלטה, לאחר שהורדתי ראיתי שמדובר בסיר
טשולנט ולא המרק, האם מותר לי להחזירו לפלטה ?

תשובה:

מכיוון שהנידון הוא בליל שבת וייתכן שהתבשיל אינו מבושל עדיין כל צרכו, ראשית יש לדון בדבר מצד דיני בישול.

כל עוד שאין הטשולנט מבושל כל צרכו אין היתר להחזיר את התבשיל על הפלטה גם באם התקיימו כל תנאי החזרה (בכוונתו להחזיר ועודה בידו) מפני שבמעשה זה הוא מבשל בשבת ממש[1].     

באם יש בטשולנט עצמות והדרך ללעוס אותם או שדרכו של אדם זה ללעוס אותם כשהן מתרככות (הדבר מצוי יותר בעצמות עוף[2]) יש להקפיד שאף הן תהיינה מבושלות כל צרכן ורק אז נחשב הדבר למבושל לגמרי[3]. כשהתבשיל מבושל כבר כל צרכו ניתן להחזירו (ע"י תנאי החזרה) גם אם הוא "מצטמק ויפה לו" (היינו שהמשך הבישול גם לאחר שמוכן כבר לאכילה מוסיף להשביח התבשיל).

כמו"כ אם התבשיל התבשל כבר כל צרכו אך הצטנן אין היתר להחזירו על גבי הפלטה, אך אם לא הצטנן לחלוטין וראוי עדיין לאכלו מחמת חמימותו ניתן להחזירו[4].

בנוגע לתבשיל שניטל בשבת ממקור החום שעליו התבשל וברצונו עתה להחזירו למקור החום יש להקפיד על מספר תנאים (ראה שו"ע או"ח סי' רנג ס"ב ושוע"ר שם סעי' יד,יח,יט):

• שמקור החום עליו מחזיר את התבשיל הוא גרוף וקטום (דהיינו שהאש הגלויה או גוף החימום יהיו מכוסים).
• "דעתו להחזיר" – כשנוטל הקדירה יהיה בדעתו להחזירה.
• "עודנה בידו" – שלא יניחה מידו עד אשר יחזירה.
• לא "פינה ממיחם למיחם" – התבשיל לא הועבר לקדירה אחרת אלא נתון בקדירה שאותה הסיר מעל גבי האש.  
• התבשיל מובשל כל צרכו כנ"ל.
• התבשיל לא הצטנן לגמרי (אלא ראוי לאכילה מחמת חמימותו).

בנידון השאלה שנטל בטעות בליל שבת את קדירת הטשולנט, המיועד לסעודת היום במקום את המרק המיועד לסעודת הערב ואף הניח הקדירה מידו ולא היה בדעתו להחזירה, אם הקדירה מבושלת כל צרכה ולא הצטננה לחלוטין יכול להחזירה על הפלטה (ראה הטעם להיתר בהערות)[5]. אלא שלכתחילה נכון אם אפשר להחזיר את הטשולנט על גבי קדירת תבשיל אחרת[6] או אפילו להניח על הפלטה קדירה ריקה ועליה את קדירת הטשולנט.

מקורות:

---

[1] רמ"א סי' רנג ס"ב, שוע"ר שם סי"ח

[2] שו"ת מנחת שלמה חלק א סי' ו "והלום נודע לי ממוכרי בשר שגם עצם החזה של עגלים צעירים כשמתבשל זמן ארוך על האש הוא נעשה רק /רך/ וטוב למאכל, ורבים קונים את זה במיוחד כדי לתת אותם תוך החמין של שבת שעומד כרגיל על האש זמן ארוך וכשמתרככים הם נלעסים היטב ונהנים מזה"

[3] הגרש"ז אוירבך במנחת שלמה (שם). במידה ומסופק האם העצמות נתרככו, כותב הגרש"ז אוירבך במסקנת דבריו שם "שגם אותם האנשים שאינם רגילים כלל ללעוס את העצמות אפילו לאחר שכבר נעשו רך, מכל מקום, אם באותה העיר יש הרבה אנשים שכן אוכלים אותן ומרגישים בזה טעם טוב ומיוחד, דאפשר שגם להם אסור להחזיר את הקדירה לפני שהעצמות נתרככו. אלא שלכאורה נראה… שבנדו"ד שאין דעתם כלל על העצמות, נראה דבמקום ספק יש להקל. אבל מכל מקום, אלו שכן רגילים לאכול אותם, צריכים שפיר להיזהר אפילו במקום ספק".  והביא דבריו להלכה גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' כה, וכן פסק להלכה בשו"ת אור לציון ח"ב סי' יז ס"ט, ובשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן צג כתב "ובעניותי סתימת הפוסקים לא משמע כן, אלא דעל עיקר התבשיל דנין, וכן בעצם מה שעומד לאכילה כבר נתבשל ואין דרך לאכול העצמות עצמן, וזה פשוט לענ"ד".

[4] שוע"ר שם סי"ט, סי' שי"ח ס"ט.

[5] שש"כ ב'תיקונים ומילואים' לפרק א סעיף כ בשם הגרש"ז אוירבך: " שתי קדירות העומדות ע"ג האש בקדירה אחת נמצא התבשיל המיועד לערב ובקדירה שניה התבשיל המיועד לבוקר טעה והסיר את הקדירה עם התבשיל המיועד לבוקר מותר להחזירה ע"ג האש המכוסה ובתנאי שהאוכל שבה היה מבושל כ"צ ולא נצטנן לגמרי, דבכה"ג שטעה ודאי יש לסמוך על דברי הר"ן סי' רנג סע' ב ברמ"א, וי"ל דהוה כדעתו להחזיר כיון שלא כוון כלל להוריד קדירה זו מע"ג האש.

[6] קובץ מבית לוי (הגר"ש וואזנר) ח"ח עמ' כא ס"כ: "היה צריך להוריד בליל שבת קדירה ובה תבשיל לסעודת הלילה וטעה והוריד את קדירת החמין שצריך למחר והניחה ע"ג קרקע לא יחזירנו לכתחילה ע"ג האש רק ישים אותה הקדירה ע"ג קדירה אחרת העומדת ע"ג האש וכשאי אפשר יש להקל להחזירו ע"ג האש. ובהערה כ' בטעם ההיתר כותב: "בהחזרה ע"ג קדירה שעל האש מותר לכתחילה כמבואר בסי' רנ"ג ס"א דבזה לא מיחזי כמבשל וכשא"א יש לסמוך על הר"ן דאיסור חזרה הוא רק בסילקו מער"ש וגם י"ל דכיון שסילקו בטעות ולא היה בדעתו להפסיק שהיית אותה קדירה ע"ג האש אינו אסור משום חזרה.