• הרשמה לוואצאפ
  • הרשמה לניוזלטר
  • שאל את הרב
₪0.00 עגלת קניות
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
תפריט
  • דף הבית
    • אודותינו
    • על המכון
  • שו"ת בהלכה
  • מאמרים בהלכה
  • פינת ההלכה
  • ערוץ וידאו
  • הורדות
  • חנות
  • צור קשר
  • לתרומה
להחזיר על הפלטה תבשיל שנטל בטעות
ראשי » אורח חיים » להחזיר על הפלטה תבשיל שנטל בטעות

להחזיר על הפלטה תבשיל שנטל בטעות

14 בינואר 2021 2 תגובות

שאלה:

הורדתי ביום שישי בלילה סיר מהפלטה, לאחר שהורדתי ראיתי שמדובר בסיר
טשולנט ולא המרק, האם מותר לי להחזירו לפלטה ?

תשובה:

מכיוון שהנידון הוא בליל שבת וייתכן שהתבשיל אינו מבושל עדיין כל צרכו, ראשית יש לדון בדבר מצד דיני בישול.

כל עוד שאין הטשולנט מבושל כל צרכו אין היתר להחזיר את התבשיל על הפלטה גם באם התקיימו כל תנאי החזרה (בכוונתו להחזיר ועודה בידו) מפני שבמעשה זה הוא מבשל בשבת ממש[1].     

באם יש בטשולנט עצמות והדרך ללעוס אותם או שדרכו של אדם זה ללעוס אותם כשהן מתרככות (הדבר מצוי יותר בעצמות עוף[2]) יש להקפיד שאף הן תהיינה מבושלות כל צרכן ורק אז נחשב הדבר למבושל לגמרי[3]. כשהתבשיל מבושל כבר כל צרכו ניתן להחזירו (ע"י תנאי החזרה) גם אם הוא "מצטמק ויפה לו" (היינו שהמשך הבישול גם לאחר שמוכן כבר לאכילה מוסיף להשביח התבשיל).

כמו"כ אם התבשיל התבשל כבר כל צרכו אך הצטנן אין היתר להחזירו על גבי הפלטה, אך אם לא הצטנן לחלוטין וראוי עדיין לאכלו מחמת חמימותו ניתן להחזירו[4].

בנוגע לתבשיל שניטל בשבת ממקור החום שעליו התבשל וברצונו עתה להחזירו למקור החום יש להקפיד על מספר תנאים (ראה שו"ע או"ח סי' רנג ס"ב ושוע"ר שם סעי' יד,יח,יט):

  • שמקור החום עליו מחזיר את התבשיל הוא גרוף וקטום (דהיינו שהאש הגלויה או גוף החימום יהיו מכוסים).
  • "דעתו להחזיר" – כשנוטל הקדירה יהיה בדעתו להחזירה.
  • "עודנה בידו" – שלא יניחה מידו עד אשר יחזירה.
  • לא "פינה ממיחם למיחם" – התבשיל לא הועבר לקדירה אחרת אלא נתון בקדירה שאותה הסיר מעל גבי האש.  
  • התבשיל מובשל כל צרכו כנ"ל.
  • התבשיל לא הצטנן לגמרי (אלא ראוי לאכילה מחמת חמימותו).

בנידון השאלה שנטל בטעות בליל שבת את קדירת הטשולנט, המיועד לסעודת היום במקום את המרק המיועד לסעודת הערב ואף הניח הקדירה מידו ולא היה בדעתו להחזירה, אם הקדירה מבושלת כל צרכה ולא הצטננה לחלוטין יכול להחזירה על הפלטה (ראה הטעם להיתר בהערות)[5]. אלא שלכתחילה נכון אם אפשר להחזיר את הטשולנט על גבי קדירת תבשיל אחרת[6] או אפילו להניח על הפלטה קדירה ריקה ועליה את קדירת הטשולנט.

מקורות:


[1] רמ"א סי' רנג ס"ב, שוע"ר שם סי"ח

[2] שו"ת מנחת שלמה חלק א סי' ו "והלום נודע לי ממוכרי בשר שגם עצם החזה של עגלים צעירים כשמתבשל זמן ארוך על האש הוא נעשה רק /רך/ וטוב למאכל, ורבים קונים את זה במיוחד כדי לתת אותם תוך החמין של שבת שעומד כרגיל על האש זמן ארוך וכשמתרככים הם נלעסים היטב ונהנים מזה"

[3] הגרש"ז אוירבך במנחת שלמה (שם). במידה ומסופק האם העצמות נתרככו, כותב הגרש"ז אוירבך במסקנת דבריו שם "שגם אותם האנשים שאינם רגילים כלל ללעוס את העצמות אפילו לאחר שכבר נעשו רך, מכל מקום, אם באותה העיר יש הרבה אנשים שכן אוכלים אותן ומרגישים בזה טעם טוב ומיוחד, דאפשר שגם להם אסור להחזיר את הקדירה לפני שהעצמות נתרככו. אלא שלכאורה נראה… שבנדו"ד שאין דעתם כלל על העצמות, נראה דבמקום ספק יש להקל. אבל מכל מקום, אלו שכן רגילים לאכול אותם, צריכים שפיר להיזהר אפילו במקום ספק".  והביא דבריו להלכה גם בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' כה, וכן פסק להלכה בשו"ת אור לציון ח"ב סי' יז ס"ט, ובשו"ת שבט הלוי חלק ג סימן צג כתב "ובעניותי סתימת הפוסקים לא משמע כן, אלא דעל עיקר התבשיל דנין, וכן בעצם מה שעומד לאכילה כבר נתבשל ואין דרך לאכול העצמות עצמן, וזה פשוט לענ"ד".

[4] שוע"ר שם סי"ט, סי' שי"ח ס"ט.

[5] שש"כ ב'תיקונים ומילואים' לפרק א סעיף כ בשם הגרש"ז אוירבך: " שתי קדירות העומדות ע"ג האש בקדירה אחת נמצא התבשיל המיועד לערב ובקדירה שניה התבשיל המיועד לבוקר טעה והסיר את הקדירה עם התבשיל המיועד לבוקר מותר להחזירה ע"ג האש המכוסה ובתנאי שהאוכל שבה היה מבושל כ"צ ולא נצטנן לגמרי, דבכה"ג שטעה ודאי יש לסמוך על דברי הר"ן סי' רנג סע' ב ברמ"א, וי"ל דהוה כדעתו להחזיר כיון שלא כוון כלל להוריד קדירה זו מע"ג האש.

[6] קובץ מבית לוי (הגר"ש וואזנר) ח"ח עמ' כא ס"כ: "היה צריך להוריד בליל שבת קדירה ובה תבשיל לסעודת הלילה וטעה והוריד את קדירת החמין שצריך למחר והניחה ע"ג קרקע לא יחזירנו לכתחילה ע"ג האש רק ישים אותה הקדירה ע"ג קדירה אחרת העומדת ע"ג האש וכשאי אפשר יש להקל להחזירו ע"ג האש. ובהערה כ' בטעם ההיתר כותב: "בהחזרה ע"ג קדירה שעל האש מותר לכתחילה כמבואר בסי' רנ"ג ס"א דבזה לא מיחזי כמבשל וכשא"א יש לסמוך על הר"ן דאיסור חזרה הוא רק בסילקו מער"ש וגם י"ל דכיון שסילקו בטעות ולא היה בדעתו להפסיק שהיית אותה קדירה ע"ג האש אינו אסור משום חזרה.

print
אורח חיים מבושל שבת שהייה וחזרה תנאיי החזרה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

2 תגובות

  1. ראובן ש. הגב 1 בפברואר 2021 בשעה 15:01

    ב"ה
    שלום וברכה
    קראתי את תשובתכם על נושא "להחזיר על הפלטה תבשיל שנטל בטעות", ויישר כחכם על התשובה היפה.
    רק להעיר, שבטעם ההיתר כאשר הוריד בטעות, הבאתם את דברי הרב אוירבך שבכה"ג ודאי יש לסמוך על הר"ן.
    ולמה לנו לדלות מים ממקורות אחרים כאשר יש סמך להיתר זה מדברי רבינו הזקן בעצמו, שהרי משמעות דבריו שם בסע' י"ט היא שאכן סומכים על שיטת הר"ן למנהג למעשה, וכן כתב בפירוש בקו"א סק"ח שהמנהג כדעת הר"ן. ע"ש.
    ועכ"פ יש לציין בנוסף לשש"כ ולרב אוירבך גם לדברי רבינו הזקן. וכידוע זהירות הרבי בענין זה דכיון דנפיק מפומיה דרב וכו', לדייק בדברי אדה"ז ולפרסם בעוז את דבריו.
    שוב ייש"כ.
    בשורות טובות!

    • רבני בית ההוראה הגב 2 בפברואר 2021 בשעה 13:27

      ייש"כ על הערה החשובה.
      עם זאת יש להדגיש שההיתר של האדה"ז בסי' רנג סי"ט הוא לא גורף שהרי מקור דבריו הם הרמ"א בסי' רנג ס"ב שכתב "ונוהגים להקל . . וטוב להחמיר" וביאר הט"ז סקי"ב את דבריו "כי הר"ן כתב קולא זו, והתוספות והרא"ש והנמשכים אחריהם לא סבירא להו כן" וכדבריהם פסק אדה"ז סי"ט "ואפילו לענין להחזיר על גבי הכירה אם לא היה בדעתו להחזירה או שכבר הסירה מידו או שפינהו לקדרה אחרת טוב להחמיר לפי שרבו האומרים שאף לעניין זה אין חילוק בין נטלה מבעוד יום לנטלה משחשכה.
      ואף שכתב בקו"א סק"ח שכך המנהג הרי שכתב בגוף הסעיף שטוב להחמיר.
      וגם לגבי להחזיר לתוך התנורים כתב בתחילה שזהו המנהג וז"ל : "אבל המנהג להקל עוד אפילו להחזיר תוך תנורים שלנו שדינם כתוך הכירה ומחזירים גם לאחר שהסיר הקדרה מידו והניחה על גבי קרקע ושהתה שם הרבה וגם לא היה דעתו בתחלה להחזירה ואפילו פינה התבשיל לקדרה אחרת ואין למחות בידם לפי שיש אומרים שלא הצריכו חכמים שיהיה דעתו להחזירה ועודה בידו אלא בשנטלה מהכירה מבעוד יום ובא להחזירה בשבת שאז אם לא היה דעתו להחזירה או שכבר הסירה מידו הרי זה כמושיבה בשבת לכתחלה כיון שבתחלת כניסת השבת לא היתה שם כלל על הכירה אבל כשנטלה מהכירה משחשכה כיון שבתחלת כניסת שבת היה תבשיל זה על הכירה אינו נראה כמושיבו בשבת בתחלה אף אם לא היתה דעתו להחזירה וגם כבר הסירה מידו ופינהו לקדרה אחרת ולכן מותר להחזירה…"
      ובהמשך דבריו כתב "ומכל מקום כל אדם יש לו להחמיר לעצמו שלא להחזיר לתוך הכירה והתנור אף שנטלה משם לאחר שחשכה אף על פי שהיתה דעתו להחזירה ועודה בידו לפי שאין טעם מספיק לחלק בין נטלה משחשכה ובין נטלה מבעוד יום לענין חזרה לתוכה.
      נמצא שגם שכשכתב אדמה"ז שכך המנהג זהו אינו לכתחלה וטוב להחמיר בדבר.
      והבאנו דבריו של הגרש"ז אוירבך לרווחא דמילתא שפסק שבנידו"ד אפשר לסמוך בשופי על דברי הר"ן וגם לדעת הט"ז שהביא את דבריו אדה"ז להחמיר בדבר, וכלשונו של הגרש"ז אוירבך: "דבכה"ג שטעה ודאי יש לסמוך על דברי הר"ן סי' רנג סע' ב ברמ"א, וי"ל דהוה כדעתו להחזיר כיון שלא כוון כלל להוריד קדירה זו מע"ג האש."
      הבאנו גם את דבריו של הרב וואזנר שכתב שרק כשאי אפשר לתת כלי על הכירה ועליה את קדירת התבשיל אז ניתן לסמוך על סברת הר"ן.
      וודאי שגם הגרש"ז אוירבך וגם הרב וואזנר נמשכים אחרי פסקי הרמ"א ואם זאת הבינו שהיתר זה אינו לכתחילה וטוב להחמיר שלא כדעת הר"ן אלא שבנידו"ד הקילו מטעמם וק"ל.

      כל טוב סלה

השארת תגובה

ביטול

שאל את הרב

אודות השו"ת והאתר

האתר מיועד לעסוק בשאלות והגדרות הלכתיות שונות, והוא הוקם מתחילתו לצורכם של רבנים ושלוחי דרבנן מכל קצווי תבל הנדרשים לפסיקה הלכתית מבית ההוראה בנשיאותו של הרב מאיר אהרן שליט"א. אם זאת האתר פתוח לשאלות הלכתיות של הציבור הרחב, כאשר השאלות מופנות לבית ההוראה של הרב שליט"א. הפסיקה בבית ההוראה הינה בעיקר לפי שו"ע הרב זצוק"ל, במקרה והשאלה מופנית לפי עדה מסויימת יש לציין זאת בפרטי השאלה.

תגיות
אבילות אבן העזר אורח חיים אמירה לגוי בישול ברכה ברכות ברכות הנהנין בשר בחלב גוי גזל הכשרת כלים הרב יהודה ליב נחמנסון וידאו חושן משפט חילול שבת חינוך חמץ טבילה טהרת המשפחה יורה דעה ילדים כשרות מאמרים בהלכה מוקצה מזוזה מנהג מעשר כספים מקווה נדה ספירת העומר ספר תורה פורים פינת ההלכה פסח צדקה ציצית צניעות קידוש קריאת התורה ריבית שבת תחנון תפילה תפילין

להורדת עלון ״הוראה ומשפט - ליובאוויטש"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס