לענות על דבר שבקדושה כשיצא מהשירותים

שאלה:

היוצא מבית הכסא ושמע דבר שבקדושה האם עונה?

תשובה:

אם עשה צרכיו או נגע במקומות שבדרך כלל מכוסים בבגד יכול לענות אם ירחץ את ידיו במים (אפילו פעם אחת). ואם אם אפשר במים, צריך עכ"פ לנקות בכל דבר אחר שמנקה כגון מגבת או אפילו בקיר.

אמנם אם רק נכנס לבית הכסא (ולא עשה צרכיו או נגע במקומות המכוסים) – יכול לענות אפילו אם לא יספיק לנקות את ידיו קודם לכן.

הרחבה:

כתב אדה"ז בסדר ברכת הנהנין (פרק יג סי"ז) "היה יושב במקום לא טהור ושמע קול רעם או ראה ברק, אם יכול לצאת ולברך .. וכגון שלא נגע עדיין במקום הטינופת ולא עשה צרכיו עדיין, או שיכול ליטול ידיו", נמצא מבואר שאם לא עשה צרכיו ולא נגע במקומות המכוסים יכול לברך.

[ובמקור הדברים מבואר שהוא הדין אם היה בבית הכסא, ראה רא"ש (ברכות פ"ט סי' יג), טושו"ע (סימן רכז ס"ג) ומג"א (שם סק"ב). וכ"כ אדה"ז בלוח ברה"נ (פי"ב הכ"ו). ומה שבסידור שינה את לשונו וכתב 'מקום לא טהור', נראה שזהו על מנת לכלול את שאר המקומות שאינו יכול לברך בהם וכמ"ש בירושלמי. וראה מ"ב (סי' רכז סק"ט)].

ובאליה רבה (סי' רכז סק"ו) ביאר דאע"פ שהיוצא מבית הכסא צריך ליטול ידיו מפני רוח רעה אפילו אם לא עשה צרכיו, מכל מקום כאן כדי שלא יפסיד את הברכה אין צריך ליטול ידיו מקודם אא"כ היו מטונפות. ודבריו הובאו בפרי מגדים (אשל אברהם סי' רכז סק"ב), ומ"ב (שם ס"ק יא), ובדי השלחן (סימן סו ס"ק כב).

ולהעיר, שלדעת המקובלים אינו יכול לברך עד שיטול ידיו במים משום רוח רעה, ראה כה"ח (סימן רכז ס"ק יז). ואף שאדה"ז חשש לכך ברוח רעה שבאה ע"י שינת לילה (שהיא כידוע חמורה), הרי גם בזה היקל אם יש חשש ביטול תורה, ראה שוע"ר (מהדו"ב סימן א ס"ז). ובשו"ת באר משה (ח"ד סי' ג) כתב דהוא הדין לענות אמן וברכו אם זה מצד רוח רעה בלבד (של הלילה).

ואם עשה צרכיו או נגע במקומות המכוסים, מבואר בסדר ברה"נ (שם) שצריך ליטול את ידיו. עוד אפשרות היא לנקות את ידיו בכל דבר שמנקה, וכמ"ש אדה"ז (מהדו"ב סימן ד ס"א) שדווקא לק"ש ותפלה צריך לחזר אחר מים, "אבל לת"ת ולהזכרת השם בשאר ברכות חוץ מק"ש ותפלה אין צריך לחזר אחר מים, אלא די לנקות ידיו בכל דבר שמנקה".