שאלה:
בקבוק \ כוס יין שנשאר פתוח, האם מותר לקדש עליו?
תשובה:
גזרו חכמים איסור שתיה במשקין המגולים (ששהו ללא כיסוי וללא השגחה) מחשש סכנה, ראה כאן (משקים מגולים), אך גם למקילים בזה בזמנינו מטעמם שם (משקים מגולים), בנוסף לגזירה ההיא, ישנו דין מיוחד ביין לקידוש והוא שצריך שיהא ראוי לנסכו ע"ג המזבח, ויין שנתגלה ירד מחשיבותו ונפסל למזבח, ולפיכך פסול לקידוש[1].
וכ' הפוסקים[2] שטעם הדבר הוא שמחמת שנתגלה (א) טעמו נפגם, (ב) חוששים שהתלכלך, ולכן אם נתגלה לזמן מועט[3] לא חוששים לזה ומותר לקידוש.
ולכן הדין הוא שלכתחילה ראוי שיין המיועד לקידוש יהיה תמיד מכוסה (אפילו לכמה דקות[4]), אולם בדיעבד אם נשאר מגולה אפילו למשך כמה שעות[5] מותר לקדש עליו. אך אם שהה מגולה לילה שלם נפסל[6], ויש שהקילו אפילו אם נשאר לילה שלם אם היה במקום סגור, כגון במקרר, או בארון, ובלבד שטעמו טעם יין[7],
עבר וקידש על יין
שנתגלה ונפסל, כ' האחרונים[8] אם טעמו טעם יין בדיעבד א"צ לחזור ולקדש, ולכתחילה[9] יחזור וישמע מאחר.
[1] טוש"ע סי' ער"ב ס"א.
[2] בית יהודה סמ"ג, דברי מלכיאל ח"ד ס"א, שבט הקהתי ח"א סי' קיא-ב, ועוד.
[3] מג"א סי' ער"ב סק"א, וכ"פ בשוע"ר שם סק"א, ובמשנ"ב שם סק"ג.
[4] כה"ח שם סק"ז, מהרש"ם בדע"ת (שם) דלכתחי' חוששים למגולים בזמנינו לענין קידוש והבדלה, וחשש מגולים הוא אפי' לזמן מועט עיי"ש, וכן מה שהובא במנחת שבת (סי' ע"ז סקי"ח) טעם אחר ע"פ קבלה דבעי' יין המשומר עיי"ש, תו"ש אות א, וערוה"ש שם סק"ה.
[5] פוסקים הנ"ל הערה 2, וטעם הדבר שיינות דזמנינו משובחים טפי, וגם לאחר כמה שעות לא נמר טעמם.
[6] בא"ח שנה ב, פ' בראשית אות כ"ה, ערוה"ש שם, בית יהודה הנ"ל.
[7] כה"ח שם סק"ח.
[8] כה"ח שם סק"י, וביה"ל שם (ד"ה אין מקדשין) שמסתפק בזה.
[9] בכתב סופר או"ח ספ"ח כתב לאסור בדיעבד, וכן ממשמעות כה"ח שם, ומשנ"ב שם סק"א.
