מקום הנחת הנרות
בטפח הסמוך לפתח. מצוה להדליק הנרות בטפח הסמוך לפתח (טפח = 8 ס“מ).
מול המזוזה. מניחים המנורה בצד שמאל של הפתח – מול המזוזה, כדי שיהא מסובב במצוות. ואם אין בפתח זה מזוזה, יניח המנורה בצד ימין של הפתח (סי‘ תרעא,ז) בפרטים אלו אין הבדל בין איטר לאינו איטר פסקי תשובות תרעו,ו.
בפתח או בחלון? מנהג רבותינו נשיאנו להדליק בפתח אחד מחדרי הבית ולא להדליק על אדן החלון. (הגרים בקומות גבוהות ומדייקים להדליק בחלון – יצא שכרם בהפסדם, וכמה טעמים בדבר. ראה לקוטי שיחות ח“ה עמ‘ 456.)
גובה. צריך שהנרות יהיו למעלה משלושה טפחים מהקרקע. מצוה והידור שיהיו הנרות בין ג‘ לי‘ טפחים מהקרקע, אבל גם למעלה מי‘ יוצא ידי חובה.
למעלה מעשרים אמה. המדליק נרות חנוכה למעלה מ 9.6 מטר, לא יצא ידי חובתו. ואם עשה כן, חייב לחזור ולהדליק בברכה במקום נמוך יותר (מ“ב בשם הפר“ח תרעא, כט). שיעורים אלו מתייחסים למקום הלהב של הנרות ולא לגוף המנורה. לכן במנורות גבוהות עדיף להניחם על הרצפה (בהפסק מגש וכדומה – מפני כבוד המצוה), כדי שגובה הלהב יהיה בתוך השיעור האמור (אחרונים ע“פ שעה“צ שם ס“ק לג(.
מי מדליק
הגברים. נוהגים שכל אחד מבני הבית – הגברים, מדליק נרות חנוכה במנורה לעצמו (רמ“א סי תרעא, ב) –[בקהילות בני ספרד כל בני הבית יוצאים בהדלקת בעל הבית ואינם מדליקים בנפרד[.
ילדים. גם הילדים (בנים) מדליקים נרות חנוכה בפני עצמם. וראוי לחנכם להדליק על פתח חדר הילדים (ספר השיחות תשמח ח“א עמ‘ 162).
קטנים ביותר. גם הקטנים ביותר שאינם שייכים להדליק נרות בעצמם, מחנכים אותם להיות נוכחים כשהאבא מדליק נרות חנוכה (לקו“ש ח“כ עמ‘ 474.)
נשים ובנות. הן הנשואות והן הרווקות לא מדליקות נרות חנוכה בפני עצמן, ואף ילדות קטנות (פחות מגיל בת מצוה) אינן מדליקות לבדן, אלא יוצאות מאביהן ואח“כ מבעליהן (ספר המנהגים עמ‘ 69 ,וספר השיחות תשנ עמ‘ 194 עי“ש בטעם הדבר(.
בעלה אינו בבית. אשה שבעלה אינו בבית ולא ישוב באותו ערב כלל, אם אין בבית בן גדול שיוציאה ידי חובה, חייבת להדליק בעצמה ולברך (תרעה,ג. וראה לקוטי שיחות ח“ל עמ‘ 312 .)
אם יחזור הבעל בהמשך הערב ובני הבית עדיין יהיו ערים, יש לה להמתין לשובו, ותצא ידי חובה בהדלקתו.
זמן ההדלקה
למנהגנו מדליקים אחר שקיעת החמה, ויש לשים כמות שמן המספיקה לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים, בס“ה לפחות 50 דקות (ספר המנהגים). בשעת הדחק אפשר להדליק מפלג המנחה (וישאל רב מורה הוראה מה נחשבת שעת הדחק)
במה מדליקין
מנהגנו להדליק הנרות בשמן זית, ואת השמש בנר שעוה ולא בשמן (ספר המנהגים שם, ועי“ש טעם הדבר(. שמן שהיה תחת המיטה לא ידליק בו נר חנוכה ולא נר שבת, משום שכל דברי אכילה שורה עליהם רוח רעה תחת המיטה, וכיוון שנמאס לאכילה נמאס למצוה משום הקריבהו נא לפחתיך.
שמן מר. אם השמן הוא מר שאינו בר אכילה אינו שורה עליו רוח רעה ומותר להדליק בו (כה“ח תרעג,יא בשם בא“ח וישב אות יב). ויש הסוברים שראוי להדר להדליק בשמן שראוי גם לאכילה.
כל הנרות יהיו מאותו הסוג. אין להדליק חלק מהנרות בשמן וחלק בנרות שעוה, כי נראה כשני אנשים שהדליקו )באר היטב תרעג,א.).
ברכות ההדלקה
השמש. לפני הברכה נוטל ה'שמש' ביד ימין [ואיטר נוטל בימינו שהיא שמאל של כל אדם] (שו“ע אדה“ז רו,ח. שו“ת שרגא המאיר ח“ז, סי‘ ט(.
הברכות. בלילה הראשון מברך לפני ההדלקה את שלוש הברכות ככתוב בסידור. ובשאר הלילות מברך את שתי הברכות הראשונות בלבד, בלא שהחיינו.
שכח לברך. אם נזכר באמצע ההדלקה – יברך כשנזכר; אבל אם גמר להדליק – יברך ’שעשה ניסים‘ בלבד (אם הוא בתוך שיעור זמן ההדלקה) ובלילה הראשון יברך גם שהחיינו (תרעו מ“ב ס“ק ד(.
שכח שהחיינו. אם לא ברך שהחיינו בלילה הראשון כלל, יברך בלילה השני בשעת ההדלקה. (תרעו,א(.
סדר ההדלקה
עמידה. צריך להדליק הנרות בעמידה (נטעי גבריאל פכ“ז ב בשם שו“ת חקל יצחק). זקן או חולה שאינם יכולים לעמוד, יכולים להדליק גם בישיבה.
להדליק ברוב היוצא. לאחר שהדליק לא יסלק ידו מהנר עד שתדלק רוב הפתילה היוצאת מן השמן (ב“ה תרעג ד“ה הדלקה בשם מהר“י ברונא(.
הלהבה לא נקלטה היטב. אם רואים שעומדת להיכבות במהרה, צריך לחזור ולהדליק שנית (בלא ברכה). כמו“כ אם הפתילה נעשית פחם, צריך להסיר הפחם כדי שהנר לא יכבה (תרעג מ“ב ס“ק כה, ונט“ג שם ה.)
כבתה מחמת הרוח. אם הדליק במקום שיש רוח וכבתה, צריך לחזור ולהדליקה בלי ברכה במקום שאין הרוח מצויה (ב“ח תרע“ב בשם שלטי הגיבורים.)
הפסק בין הברכה להדלקה. אסור לדבר בין הברכה לתחילת ההדלקה אפילו לצורך ההדלקה. ואם דיבר שלא לצורך ההדלקה חוזר ומברך (ע“פ שו“ע אדה“ז סימן רו,ג). ואם הפסיק בדיבור לצורך ההדלקה אינו חוזר ומברך )ראה שו“ע אדה“ז תלב,ו(.
התחלת ההדלקה. לאחר סיום כל הברכות (סידור אדה“ז(.
הנרות הללו. אין לדבר עד גמר הדלקת כל הנרות, וגם אמירת הנרות הללו היא רק אחר גמר הדלקת כל הנרות )סידור אדה“ז(.
מוסיף והולך. ביום הראשון מדליק הנר הימני שבמנורה, ומיום שני ואילך מוסיף בכל יום נר נוסף, לשמאל הנרות של אתמול. ומתחיל להדליק מהנר החדש, וממשיך ממנו והלאה, להדליק יתר הנרות, משמאל לכיוון ימין (סידור אדה“ז(.
שהייה. מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה מלבד בעש“ק (ספר המנהגים).
חצי שעה קודם זמן ההדלקה
אכילה. אסור לאכול מחצי שעה לפני זמן הדלקת נרות חנוכה פת או מזונות יותר מכביצה (55 גרם)(תרעב מ“ב ס“ק י.)
לימוד. לכתחילה אסור ללמוד מחצי שעה לפני זמן הדלקת נרות חנוכה שמא ישכח להדליק. אבל מעיקר הדין רק בשעה שמגיע זמן ההדלקה חייב להפסיק.
בזמן ההדלקה
עשיית מלאכה. חנוכה מותר בעשיית מלאכה, אבל נהגו שלא לעשות מלאכה במשך החצי שעה (ולמנהגנו 50 דקות) זמן חיוב ההדלקה.
איזה מלאכות? יש שנמנעו רק מכיבוס, גיהוץ, תפירה וסריגה. ויש שכתבו שכל המותר בחוה“מ כ“ש שמותר בשעה זו.
הדלקת נר חנוכה לאדם שאינו נמצא בביתו הקבוע
אורח בבית מלון: כיון שמשלם עבור שהייתו במלון, הרי חדרו כקנוי לו ונחשב כביתו, ומדליק שם בברכה אף אם אשתו מדליקה בביתם (עפ“י שו“ת מהרש“ם ד,קמו. ופסקי תשובות תרעז,א(.
אדם שנמצא בבית הוריו או בבית חבירו והמארחים אינם בביתם: חייב בהדלקת נר חנוכה כי אין מי שפוטרו מחיוב בבית זה (שם(.
בחורים בישיבות: ידליקו בחדרם שבפנימייה ולא בחדר האוכל, כי חדר השינה יותר מבורר וניכר שהוא שלהם לעומת חדר האוכל. ומה טוב שבימי החנוכה גם יאכלו בחדרם ארוחה אחת ביום או בלילה. וי“א שאפילו באכילת מזונות סגי (פ“ת תרעז,ו. שבט הלוי ג, פג. אז נדברו ז, סט(.
בחורים שאוכלים בישיבה והולכים לישון בבית הוריהם, ידליקו בבית ההורים ויאכלו שם סעודה אחת (פס“ת שם.)
משפחה שנוסעת להתארח באחת מלילות החנוכה: אם הולכים רק לארוחת ערב וחוזרים ללון בביתם, יש להם להדליק נר חנוכה בביתם, וחצי שעה לאחר צאת הכוכבים יצאו לבית המארחים. [ובאם יש חשש סכנה ורוצים לכבות הנרות בצאתם מהבית, יתנו קודם ההדלקה שכעבור 30 דקות מצאת הכוכבים יכבו הנרות, ואז הדבר מותר לכו“ע (פסקי תשובות תרעב, ה הערה 24.)]
הגיעו לפני השקיעה לבית המארחים (או שלא יוכלו להדליק בביתם לפני יציאתם למארחים): אם בדעתם לחזור ללון בביתם עוד הלילה, היה ראוי שידליקו בביתם כשיחזרו. אבל אם אוכלים אצל המארחים פת יותר מכביצה (55 גרם) – ידליקו בבית המארחים. כיון שכעת כל המשפחה אינה בבית הקבוע, נחשב הדבר כאילו עזבו ביתם ומקום אכילתם הנוכחי הוא ביתם כעת (שו“ת קנין תורה שהובא בספ“ת שם הערה 29).
יצא לבדו לאכול בבית חבירו ושאר בני המשפחה נשארו בביתם: אם חוזר ללון בביתו בערב זה אינו יכול להדליק בבית חבירו, אלא צריך לחזור ולהדליק בביתו, או יצווה לאשתו שתדליק בשבילו ויוצא בכך יד“ח. אבל מצווה בו יותר מבשלוחו (מ“ב ס“ק יב, ממג“א וט“ז). (ואם ממתין מלצאת יד“ח נרות חנוכה עד שיחזור לביתו, מותר לו לאכול בבית חבירו רק פירות וכדו‘ או מזונות/פת עד כביצה (54 גרם) בלבד מפני שהוא לפני הדלקת נר חנוכה, ויש איסור אכילת סעודה קודם ההדלקה, כנ“ל (תרעב מ“ב ס“ק י.)
אם נשאר ללון בבית חבירו בערב זה: יכול להדליק שם (חובת הדר א ,יב.), אבל אשתו שנשארה בביתם תדליק בביתה. וטוב שידליק הוא במקומו לפני הזמן שהיא מדליקה בבית, כדי שלא תפטור אותו בהדלקתה ולכה“פ יכוון שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקת אשתו (תרעז ג בהגהת הרמ“א.)
הנוסעים לשבת להתארח אצל ההורים וכדומה: בערב שבת ידליקו בבית המארחים בו יאכלו וילונו בשבת. במוצאי שבת – אם המרחק מביתם אינו גדול ויוכלו להגיע לביתם בסמוך לצאת השבת, לא ידליקו עד שיחזרו לביתם. אבל אם ישתהו [בדרך או בבית המארח] כמה שעות עד שישובו לביתם, אזי יש להם לאכול סעודת מלווה מלכה בבית המארח, וידליקו שם נרות של מוצ“ש (חובת הדר). וי“א שבכל אופן יכולים להדליק בבית המארחים, שכיון ששהו שם כל השבת ונקבע מקום האירוח לביתם, לא פקעה קביעותם עד עזבם את בית המארחים (הליכות שלמה עמ‘ רעט )
חייל המשרת בצבא ולן שם: אם אשתו נמצאת בבית, יכול להדליק ולברך בעצמו ואשתו תדליק בביתם. אבל ישתדל להדליק לפני שאשתו מדליקה בבית כדי שלא תפטור אותו בהדלקתה, ולכה“פ יכוון שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקת אשתו (תרעז ג בהגהת הרמ“א ומ“ב ס“ק טו-טז. שבת ומועד בצה“ל עמ‘ שלו). ואם נמצאת בבית הוריה אינה מדליקה ויוצאת יד“ח בהדלקת אביה (ותתן פרוטה לאביה שיקנה לה חלק בשמן). ובמקרה זה חייב החייל להדליק בבסיס ובברכה לכו“ע (תרעז,א(.
מבצעים
נרות חנוכה בכל בית: להשתדל שבכל בית יהודי ידליקו נרות חנוכה (סה"ש תשמח ח"א עמ' 162 .סה"ש תשמז עמ' 172.)
נרות חנוכה בכל מקום שנמצאים יהודים: להשתדל עבור יהודים הנמצאים בבתי-רפואה, בתי-כלא, מושב-זקנים, מחנות צבא והמשטרה (לקוטי שיחות ח"כ עמ' 429 ,שיחות קודש תשל"ד, עמ' 196 פ' וישב(.
הדלקת נרות מרכזית: להדליק נר חנוכה במקומות ציבוריים ופומביים, להדגיש הענין ד"פרסומי ניסא) סה"ש תשמ"ח ח"א פר' וישב עמ' 162 ). מן הראוי להעתיק את דברי הרבי בהקשר זה בשיחת ו' בחנוכה תשמ"ז (סעיף ה) וז"ל: "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", "משום פירסומי ניסא", ועאכו"כ כאשר מלבד ההדלקה על פתח ביתו מבחוץ) מדליקים נר חנוכה (גם) "בחוץ" כפשוטו, ו"בחוץ" גופא במקום הציבורי והמרכזי ביותר אזי ניתוסף בפירסומי ניסא ביתר שאת וביתר עוז. ולכן, יש לעורר ולזרז עוד הפעם שינצלו את ימי חנוכה הנותרים בשנה זו להדליק נרות חנוכה באופן הכי גדול ד"פירסומי ניסא", עי"ז שבכל עיר ועיירה כפר ומושב כו', ידליקו נרות חנוכה במקום הציבורי והמרכזי ביותר. [אם ישנה אפשרות להדליק בכמה מקומות – מה טוב, העיקר הוא, אבל, שיהי' "פירסומי ניסא" באופן הכי גדול, כאמור, במקום הציבורי והמרכזי ביותר[. ובהזדמנות זו – לעורר את הנאספים ע"ד הדלקת נר חנוכה בביתו של כאו"א". עכלה"ק.
חשוב לזכור: בכל סוגי ההדלקות, הן בבית הפרטי והן בבית הכנסת ובמקומות ציבוריים ומרכזיים, ההדלקה בברכה חייבת להיות לאחר פלג המנחה!
אסיר בבית האסורים: חייב בהדלקת נרות חנוכה לכל הדעות, גם לדעת הבית יוסף. וידליק בברכה. ואם יש בית הכנסת בבית הסוהר צריך להדליק גם שם בברכה מלבד ההדלקה בחדר. אם לא נותנים שישאר דלוק למשך חצי שעה, יש להדליק בלי ברכה.
