מכירת קרקע לנכרי שאיננו עכו"ם

בס"ד

שאלה:
האם אפשר למכור בית + שטח ביישוב שרוב אוכלוסייתו יהודית ( מוקף בכפרים ערביים) לערבי?

(הערת המשיב: מגוף השאלה משמע שהשאלה היא על מכירת בית או קרקע בארץ הקודש לאינו יהודי)

תשובה:

 אסור למכור קרקע או בית בארץ הקודש לנכרי עובד עכו"ם[1] ונחלקו הראשונים האם הוא איסור תורה[2] או איסור מדרבנן[3].

ונחלקו הפוסקים האם בנכרי שאינו עכו"ם כגון המוסלמים האם יש בו איסור של לא תחנם[4] או לא[5]

ועל זה סובב עיקר ההשגות על היתר מכירה בשביעית[6] ומכל מקום גם המתירים מודים שזה היתר חד פעמי וצורך השעה ובעיקר צורך הרבים וידועה דעתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שאף שלא סמך על ההיתר מכל מקום פנה לרבנים בבקשה שיש להשתדל ולעשות את ההיתר מכירה באופן הכי מועיל כדי להציל את כל אלה שלא יעמדו בניסיון של לשבות בשביעי.

לסיכום:

אסור למכור בית או קרקע גם לנכרי שאינו עכו"ם.

---

[1] שולחן ערוך יורה דעה סימן קנא סעיף ח.

[2] סמ"ג לא תעשה מח, תוספות ע"ז כא, א, הרע"ב ,עבו"ז א, ח על פי משמעות תלמוד בבלי ע"ז כא, א

ומפשטות לשון התורה דברים (ז, א-ב) לא תחנם דהיינו שלא תתן להם חנייה בארץ ישראל

[3] ספר 'כפתור ופרח' בשם בעל העיטור ובעל השלמה ממשמעות הירושלמי

[4] הבית יוסף חושן המשפט סימן רמט ביאר שדברי הטור שאסור לתת לעובד כוכבים אין הכוונה למעט מוסלמים, אלא רק למעט גר תושב. והב"ח הקשה על דבריו שאם כוונת הטור למעט גר תושב, למה נקט דווקא עכו"ם?, אבל הסכים עמו להלכה, וביאר שמה שכתב הטור "עובד כוכבים" הוא רק מפני הצנזורה. כך הורה גם הש"ך ביורה דעה סימן קנא ס"ק יח ובדעת הרמבם נשתברו קולמוסים רבים בדעתו והנה בעשור האחרון נדפס רמבם פרנקל ובספר המצוות שהדפיס כתב הרמבם במפורש את דעתו שגם על נכרי שאינו עכו"ם יש בו איסור של לא תחנם כל עוד שאינו נקרא גר תושב.

[5] הרשב"א בתשובה חלק א' (סימן ח'), והטור חשן המשפט (סימן רמט), שבנכרי שאינו עכו"ם לא שייך איסור לא תחנם. וכן כתב המאירי (עבודה זרה כ א). וכן כתב הב"ח בחשן משפט (סימן רמט).

[6] עיין לדוגמא שו"ת יביע אומר חלק ח – חושן משפט סימן ב