משקים מגולים
הקדמה
אסרו חכמים לשתות מים שלא היו מכוסים מחשש שמא נחש הטיל בהם ארס והשותה יבוא לידי סכנה ח"ו[1]. ולא המים בלבד אסרו משום גילוי אלא גם החלב, יין, דבש דבורים ויש אומרים גם ציר הדגים[2].
היום שאין נחשים האם הגזירה במקומה עומדת?
אכן, מעיקר הדין היות שבזמנינו אין הנחשים מצויים מותר לשתות מים שהיו מגולים או משקים אחרים שהזכרנו לעיל[3]. אך יש פוסקים שעדיין החמירו בזה[4] ולמעשה נוהגים כהמקילים[5].
כאן נדגיש שבנוגע ליין אע"פ שבזמנינו שאין נחשים לא חוששים מעיקר הדין מכל מקום בנוגע ליין לקידוש הדין חמור יותר, וגם בזמנינו אסור לקדש על יין שהיה מגולה אלא אם כן היה מגולה רק לשעה מועטת[6]. ובדיעבד יש להקל אם לא היה מגולה לילה שלם[7], וכן אם הבקבוק היה בארון איחסון או מקרר אפילו לכמה ימים מותר לקדש עליו בתנאי שלא נמר ריחו וטעמו[8].
השארתי על השיש בקבוק חלב או שמן כמה רגעים על השולחן האם הוא נאסר? ומה אם היה במקרר?
לאלו שמחמירים, נכון שבימים ההם האיסור היה בין ביום ובין בלילה מכיון שהיה חשש לארס הנחש אבל היום שהחושש הוא רק משום חומרא, יש אומרים שחוששים רק לגילוי משקין בלילה[9], ויש מחמירים גם ביום[10] ולמעשה מקילים ביום. כל זה אם היו מגולים ממש, אבל אם נמצאים במקרר מותר, כיון שמשקין מגולים במקומות כמו מקרר לא היו מלכתחילה חלק מהגזירה כיון שאין נחש בא למקומות כאלו[11].
כל זה לחלב או משקה אחר שהיה חלק מהגזירה כנ"ל אבל שמן אינו מן המנין ואינו נאסר, וכן חומץ ומיצי פירות, יין מבושל. וכן, אם המים או היין או החלב מתחממים ומעלים אדים, אין בהם איסור משקין מגולים כל עוד שמעלים הבל[12].
נכון, היום אין נחשים אבל מה עם שאר החיות כמו יתושים וכדומה?
אכן, אע"פ שבזמנינו מעיקר הדין אין איסור משום גילוי משקין מ"מ ראוי לכסות את התבשילים בלילה כדי שלא יפלו ויתדבקו בתבשיל יתושים או נמלים וכדומה. ובפרט אם מסתובבים עכברים וכדומה שיש לחשוש שטעמו מהתבשיל שאז עובר ב'בל תשקצו', לכן יש להיזהר בזה[13].
[1] שו"ע יו"ד סי' קט"ז ס"א.
[2] טור וב"י שם.
[3] שו"ע שם.
[4] פתחי תשובה שם בשם השל"ה הקדוש ששומר נפשו ירחק מזה וכן הגר"א היה מחמיר.
[5] רבינו הזקן השמיט הלכה זו מהשו"ע שלו, ובאו"ח סי' ער"ב ס"א כתב שהיום אין נזהרים על גילוי. אך יש שכתבו שלמרות שאין נחשים בימינו מ"מ יש טעם אחר שחששו במשקים מגולין והוא משום רוח רעה, והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו.
[6] שו"ע או"ח סי' רע"ב ס"א ובשוע"ר שם.
[7] בן איש חי ש"ב בראשית אות כ"ה.
[8] כף החיים או"ח סי' ער"ב אות ט'.
[9] חקי חיים על עצי העולה ערך דבר האסור משום סכנה סק"א.
[10] כף החיים סי' קט"ז אות ז'.
[11] שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ס"ג אות ב', וכן משמע מהכף החיים סי' ער"ב אות ט'.
[12] טור, ערך לחם למהריק"ש שם, פרי חדש.
[13] כף החיים יו"ד סי' קט"ז אות ט'.