קדיש על סבא/סבתא כשההורים בחיים

שאלה:

סבתא שלי נפטרה, ושילמנו למישהו שיאמר אחריה קדיש מפני שאין לה בן או חתן שיוכלו להגיד עליה קדיש, היהודי שאומר קדיש מזכיר את שמה יחד עם נפטרים אחרים, האם יש עדיפות שהנכד שהוריו בחיים יאמר קדיש.

תשובה:

בדרך כלל במצב כזה נותנים לאחר לומר קדיש, רצוי יותר שיהיה יהודי שאומר קדיש רק על הנפטר הזה, אבל אם אין ברירה אפשר לתת לאחד שאומר קדיש על כמה נפטרים.

ישנה מעלה מסויימת באמירת קדיש של הנכד על פני אחר, במקרה ששני ההורים מאוד רוצים (לא רק שמוחלים) שדווקא הנכד יגיד קדיש (בגלל המעלה האמורה), או שיש סיבה חזקה אחרת שבגללה רצוי שדווקא הנכד יאמר קדיש וההורים מוחלים בלב שלם, יש להתיר זאת.

מקורות:

מעיקר הדין מותר לנכד לומר קדיש בהסכמת ההורים (כנה"ג יו"ד תג, שד"ח מערכת אבילות אות קנג), האחרונים כתבו שבימינו אין לעשות כן (פרי השדה חלק ד, סימן צב, צור יעקב חלק ב' סוף סימן ד', וכן הורה הגרש"ז אויערבך הליכות שלמה פרק יח, סעיף טו). במענה הרבי (תורת מנחם ) ובהוראות הרבי (נדפס בנטעי גבריאל אבילות חלק ב' פרק מג הערה ו, ומקורו ממזכיר הרבי הריל"ג שליט"א) הובא שאין לומר קדיש אף בהסכמת ההורים, לעומת זאת יש מכתבים שמהם נראה שאפשר לעשות כן במחילת והסכמת ההורים (אג"ק חלק י עמוד שג, חלק יט עמוד מד), ולכן כאמור הסדר הרגיל הוא שאחר אומר, ובסיבה מיוחדת יכול הנכד לומר. ועיין גם התקשרות גליון תרמ"ד עמ' 16 דיון בזה.