שאלה:
- האם נזהרים במה שכותב הדגול מרבבה שאישה ששומעת קידוש מאיש שהתפלל כבר צריכה להתפלל מעריב ג"כ כי האיש כבר יצא ידי חובת קידוש דאורייתא בתפילה?
תשובה:
- אישה יכולה לסמוך לצאת ידי חובת קידוש של ליל שבת מאיש שהתפלל ערבית גם אם היא לא התפללה ערבית, (אך אין זה חלק כי יש ספק בדבר) על פי דברי רבי עקיבא איגר[1] שבכל אזכור של שבת בדיבור יוצאים ידי חובת אמירת קידוש מדאורייתא, וכיון שהאישה בירכה על הדלקת הנרות והזכירה שבת בברכתה יצאה בזה ידי חובת קידוש מן התורה, ובפרט למנהגנו שמברכות "להדליק נר של שבת קודש" ובזה מזכירות לא רק את השבת עצמה אלא גם את קדושת השבת[2].
מקורות:
[1] הגהות רעק"א לשו"ע או"ח סי' רעא ס"א: "וגם לכאורה לאו דוקא תפלה אלא דכל שמזכיר שבת ואומר שבתא טבתא ג"כ יוצא. דמ"מ הזכיר שבת".
[2] ראה ביאור הלכה שם ד"ה דאיתקש, שהקשה על דברי רבי עקיבא איגר הנ"ל: "ולפלא דהרי הרמב"ם כתב דבעינן זכירת שבח וקידוש". אכן, בנוסח "להדליק נר של שבת קודש" יש גם הזכרת קדושת השבת. ועיין עוד קצות השלחן סי' עט בדי השלחן סוף ס"ק א. שו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' מ אות א.
