זימון והבדלה באמצעות מיקרופון

שאלה:

האם מותר לשמועה הבדלה או ברכת המזון ממיקרופון?

תשובה:

השומע הבדלה או זימון באמצעות מיקרופון אינו יוצא ידי חובה, מכיוון שקול המיקרופון אינו נחשב קול אדם. ואין לשמוע ברכה על ידי מיקרופון, אפילו אם השומע נמצא קרוב למברך ושומע גם את קולו (בנוסף לקול הרמקול).

מקורות:

השומע קול בטלפון או ברמקול וכיוצ"ב, דנו בזה הפוסקים האם דינו כשומע קול אדם (ראה 'החשמל בהלכה' ח"א פרק י"ג. אנציקלופדיה תלמודית כרך יח, נספח לערך חשמל אות יג), ולהלכה אנו נוקטים שאינו נחשב כלל לקול אדם (כדעת המנחת שלמה ח"א סי' ט). וכ"כ באג"ק (חכ"ג עמ' דש): "שהרי ע"י טליפון אין זה קול הבעל כלל … וה"ה שאין מקום לשמיעת קריאת מגילה וכו' ע"י טליפון ורדיא וכיו"ב – כי אין זה קול אדם כלל (אפילו לא כהתוקע לתוך הבור)". ובלקו"ש (חכ"א עמ' 497) "וכתבתי במכ' הנ"ל, בדברי המתירים עצמם נראה שאלו שתיארו לפניהם אופן פעולת הטילפון טעו בהתיאור, שאך עפי"ז מובן שלא נחתו כלל לדון בזה שזהו קול מתכות".

ובמקרה והשומע נמצא קרוב למברך, אם הרמקול גבוה מאוד באופן שאינו שומע את קול המברך עצמו, אינו יוצא ידי חובה. וכמ"ש במ"ב (תרצ סק"ד) דאפילו גבי קריאת מגילה שחביבה ביותר "באם מרגיש בעצמו שמבלבלים ליה הקולות ושא"א לו לשמוע כל התיבות בודאי לא יצא". וכ"כ באבני ישפה (ח"ד או"ח סימן כו ענף ז) "אבל כאן שיש רם-קול מאד חזק גם הקרובים יתכן שאינם שומעים דבר, ונמצא שלדעת המחמירים [שאין זה קול אדם] אין כאן זימון".

ואפילו אם הרמקול אינו חזק, וניתן לשמוע גם את קול המברך עצמו, לכתחילה אין לשמוע ע"י הרמקול, דאפילו בקריאת מגילה מחמירים שמי שאין לו מגילה כשרה לא יקרא עם הש"צ, שמא יתן השומע לבו לזה הקורא ולא לש"ץ (שו"ע שם ס"ד, ומ"ב ס"ק יג. ועיין נתיבים בשדה השליחות ח"ב סימן יג). וי"ל שגם בדיעבד לא יצא, דדוקא בקריאת מגילה אנו אומרים שהוא שומע למרות שישנם שני קולות, מפני שהקריאה חביבה עליו ביותר. וכמ"ש במ"ב (תרצ סק"ד) "ולא אמרינן דתרי קלי לא משתמעי שפיר כדאמרינן לענין קה"ת ושארי דוכתי דקריאה זו חביבה ביותר מפני הנס ויהיב דעתיה לשמוע היטב". ואפילו א"ת דשם בהלכות מגילה מיירי לכתחילה, אבל אה"נ דגם בשאר ברכות יצא בדיעבד עם נתן דעתו, מ"מ זהו רק בדיעבד אבל לכתחילה ברור שיש להחמיר בזה.

והנה, בפסקי תשובות (סימן קצג אות ג) כתב שהמקילים להשתמש ברמקול לזימון אין לגעור בהם, כי אפשר לומר שאינו דומה למגילה ושופר וקידוש שגדרם 'שומע כעונה' ממש עיי"ש, וציין לקובץ מבית לוי חי"ב [עמ' סג]. אולם המעיין בתשובה שם יראה שמסתמך בדעת המתירים "הסוברים שהמגביר קול הוא רק מגביר קול, לא יצירת קול אחר [ודעתם] הוא יותר עיקר". ועפ"ז מסיק שעכ"פ בנוגע לברכת זימון אין לאסור באופן מוחלט. ואם כן, מכיוון שאנו נוקטים להלכה שאין זה קול אדם כלל, אין להקל בזימון, שהרי סו"ס גם בברכת הזימון צריכים לשמוע מפי המברך (שו"ע סימן קצג ס"א. ושוע"ר שם. קפג ס"י. ר' ס"א).