תאריכים שאינם מסוגלים
שאלה:
האם זה נכון שלפי האריז"ל קיימים ימים מסויימים בכל חודש שבהם לא מומלץ להתחיל ולפעול בעניינים מסויימים (להתחתן, ללכת בדרך, להקיז דם). ואם כן, האם כיום יש לחשוש לכך?
תשובה:
- בספרו של רבי חיים פאלאג'י 'מועד לכל חי', מופיעים תאריכים שונים במשך חודשי השנה שבהם מומלץ להימנע מפעולות מסוימות, חלקם בשם האריז"ל וחלקם ממקורות נוספים.
- גם בשולחן ערוך[1] מופיע שנהגו להימנע מלהתחיל דבר חדש בימים שני או רביעי בשבוע, וכן להימנע מלערוך נישואין בחצי השני של החודש.
- אולם הפוסקים מבהירים שאין כוונת השולחן ערוך להורות שצריך לנהוג כן, רק כוונתו לומר שאותם הנוהגים כן אינם עוברים איסור משום "לא תנחשו ולא תעוננו"[2].
- ואדרבה, יש שכתבו שבמקום שלא נהגו כן טוב יותר לא להימנע מנישואין בחצי השני של החודש[3].
- עוד כלל חשוב כתבו הקדמונים, שכל פעולה שיש בה משום מצוה אין לדחות את קיומה מתוך מטרה לא לעשותה בתאריך מסוים[4], כי זריזים מקדימים למצוות ושומר מצוה לא ידע דבר רע[5].
- למעשה, לא מצאנו בכתבי רבותינו נשיאינו או במנהגי החסידים זהירות בתאריכים המופיעים בספר מועד לכל חי הנ"ל, והוא כנראה על פי מאמרי חז"ל: "דלא קפיד לא קפדי בהדיה"[6] (=מי שאינו חושש לא מקפידים איתו) ו"כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים ה'"[7].
- לענין נישואין, בשנים האחרונות הורה הרבי במפורש לא לדחות את זמן החתונה רק בכדי להימנע מלהתחתן בחצי השני של החודש[8].
- לעומת זאת לענין כניסה לדירה חדשה הורה הרבי לנהוג במנהג הנ"ל המוזכר בשולחן ערוך ולהשתדל להימנע מכך בימים שני ורביעי[9].
מקורות:
[1] יו"ד סי' קעט ס"ב, אה"ע סי' סד ס"ג.
[2] שו"ת מהר"י אסאד (יהודה יעלה) ח"ב אה"ע סי' כד: "דגם הש"ע לא אמרו דיש לנהוג כן, אלא אשמעינן דנהגו כן בזמנם, ואין למחות בידם משום ניחוש או מעונן".
[3] ערוך השולחן אה"ע סי' סד סי"ג.
[4] ספר חסידים סי' נט: "ואותם בני אדם שיש להם לעשות מצוה כגון להתחיל ללמד תינוקות או להכניס במצוה אחת ואומר נמתין עד ר"ח אף על פי שאין זה ניחוש אין זה דרך הטוב כי מי יודע אם יחיה אם ימות בתוך החודש נמצא מת ולא קיים המצוה כללו של דבר מיד כשתבא המצוה לידך עשה אותה ואל תדחה אותה".
[5] שו"ת מהר"י אסאד הנ"ל.
[6] פסחים קי, ב.
[7] שבת קכט, ב. וראה שולחן מנחם ח"ו עמ' רנ, בשם שו"ת צמח צדק אה"ע סו"ס יא, ששמירה זו היא גם למי שמודע לסכנה.
[8] דבר מלך (תשנ"ט) עמ' 65.
[9] שולחן מנחם ח"ו עמ' רלז.
השארת תגובה
