מקווה שמתחמם על ידי טרמוסטט בשבת

שאלה:

מה דין מקווה בזמן שהחימום פועל ע"י טרמוסטט בשבת (ונכבה יחסית מאוחר כך שיהיה אפשר לטבול רק באמצע התפילה, ואין מה לדבר על שינוי השעות כי כך רצון רוב הטובלים המתפללים אח"כ) לטענתם יש הוראה של הרבי לא לפתוח את המקרר בזמן שהמנוע פועל, האם זה נכון ואם כן זה כמו הבעיה הנ"ל במקווה (כך טוען הבלן) ?

תשובה:

לכתחילה עדיף לסדר את חימום המקוה על ידי שעון שבת ולא לטבול במקוה כשהטרמוסטט פועל.

באם אין אפשרות כזאת, ניתן בשעת הצורך לטבול במקוה גם כשהטרמוסטט פועל.

הרחבת הביאור:

בדבר היתר הטבילה בחמין בכלל ובמים שהוחמו בשבת נחלקו גדולי עולם ולפועל נהגו להקל בזה. (עיי' בספר פסקי תשובות סימן שכ"ו אות ה' ואות ו' לסיכום השיטת בזה.).

לענין טבילה בזמן שפועל הטרמוסטט, יש לדון בב' מצבים:

א.      בשעה שהוא פועל, דאז יש חשש שמקרב הצוננין להרדיאטור הפועל. (עי' מנחת יצחק ח"ד סי' מ"ו אות ד' שיש לרדיאטור דין כלי ראשון.)

ולהוציא מחשש זה יש לדאוג שהטרמפטורה במים לא יעלה על 40 מעלות שאז אין המים מגיעים לידי חום שהיד סולדת בו. (בנוסף לזה יש לדון שאחרי שמים כבר חמים מספיק שוב אין עוברים עליהם על איסור בישול.) אמנם זהו רק חומרא לכתחילה, כי מדינא אין בזה איסור כיון דהוי אינו מתכוון, וכלאחר יד. (עיי' שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' צ"א.

ב.      בשעה שאינו פועל, שאז יש חשש שע"י שכמה אנשים הולכים למקוה מתקררים המים ונדלק הטרמוסטט. ובפרט היום שברוב המקואות מחובר גם מד חום דיגיטלי, נמצא כשאדם נכנס למקוה חם הרי הוא מקרר את מי המקוה ויורדים המספרים הדיגיטליים של מעלות החום, והטרמוסטט עשוי להפעיל את הברענער (מבער). (עי' בספר מאור השבת סימן יד ס"ק פד** שכתב כן בשם מהנדס מומחה.)

והנה לגבי פתיחת דלת מקרר כשיש טרמוסטט, בשעה שהמנוע אינו פועל, נחלקו גדולי פוסקי זמנינו. (אמנם היום בנוסף לטרמוסטט נוספו עוד הרבה שאלות במקררים הדיגיטליים ואין אנו דנים כאן דיני מקרר).

אמנם בשאלה זו של המקוה יש יותר מקום להקל:

א.      הרי ההמתירים מבססים דבריהם על זה שזה רק גרמא. והרי בגרמא במקום מצוה יש יותר מקום להקל. (עי' שוע"ר סימן תקי"ד סעיף כ"א, ובקו"א שם ס"ק ג'). ויש לדון שעכ"פ טבילת עזרה תיחשב מצוה להתיר עבורה גרמא.

ב.      יש לומר דכשם שהתירו פוסקי זמנינו להיכנס לחדר שיש בו רדיאטור המופעל על ידי טרמוסטט ולא לחוש לגרם הדלקה משום שאין האדם מתעסק עם המכשיר בידיים והרי זה כגרמא רחוקה, וכן יש לדון דהוי הבערה שלא כדרך, ועוד סברות להתיר, הכי נמי יש לומר דכיון שהאדם הטובל אינו מתעסק בידיים כלל עם הטרמוסטט ואין לו תועלת ממה שנגרם ממעשיו, יש לומר דגרמא כזאת לא נאסרה כלל. (וכן כתבו בספר אורחות שבת פרק כ"ו הערה כ"ו). וכן כתב להתיר הטבילה בספר מגדנות אליהו סימן צ"א הערה ג' ע"ש.

מ"מ לכתחילה יש לכבות הצג הדיגיטלי, כיון שלפעמים הוא משתנה מיד עם כניסתו של אדם למים, אמנם בדיעבד ניתן לטבול בו. (עי' ספר מאור השבת ח"ד עמ' קפ"ד.)

מיהו לכתחילה באם אפשר יש לכוון שעון שבת כך שהמים יתחממו על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי בכניסת האנשים ולא על ידי הטרמוסטט, וכן שלא יתחממן יותר מ40 מעלות כך שלא יהיה שום שאלות, וכן שחדרי המכונות יהיו נעולים להפחית "אוושא מילתא". (ע' פסקי תשובות סימן שכ"ו אות ו') כיון שישנם המחמירים בטרמוסטט בכלל, וגם למקילים בעלמא יש הסוברים שכאן במקוה זה יותר חמור כיון שהנידון הוא ברענער שזה איסור מבעיר מן התורה, וכן כאן הוי פעולה ישירה של האדם הנכנס, בעוד פתיחת המקרר היא פעולה עקיפה שהוא פותח והאויר החם נכנס ממילא, ולכן אף המקילים במקרר, כאן יאסרו. עי' בכל זה בספר מאור השבת פרק י"ד הערה פד** שם.

לא ידוע לנו על התיחסות של הרבי לנידון.