שאלה
מה הדין אם שתיתי יין והביאו לפני יין יותר טוב שצריך לברך הטוב והמטיב והתחלתי לשתות ממנו בלי לברך הטוב והמטיב האם אפשר עדיין לברך?
תשובה
כל עוד שעדין הוא וחבירו עסוקים בשתיית היין השני ושמחים מריבוי היין, צריכים לברך 'הטוב והמטיב'.
[להעיר שלשון השאלה 'שתיתי יין והביאו לפני' היא בלשון יחיד, ובאופן כזה אין מברכים כלל ברכת הטוב והמטיב על יין, כמבואר בסדר ברכות הנהנין פי"ב סי"ג שישנם מספר תנאים בשביל לברך ברכת הטוב והמטיב על יין ואחד מהם הוא בסי"ט "אין מברכים הטוב והמטיב אלא כששנים שותים יחד [את שני היינות]"].
הרחבה
הנה לענין ברכת שהחיינו כתב אדמוה"ז בסדר ברכות הנהנין פי"א סי"ג "אם לא בירך… באכילה הראשונה, יש לברך… על האכילה השניה בלא שם ומלכות", ומהו נחשב ל'אכילה ראשונה', בקצות השלחן בסימן ס"ג בדי השלחן סק"ט מצדד שכל זמן שעסוק באכילה [ולא הפסיק אכילתו הפסק שמצריכו לברך שנית על הפרי], וגם הוא עדיין שמח על אכילת הפרי החדש, חשיב 'אכילה ראשונה', ואם שכח לברך שהחיינו לפני אכילתו, מברך מיד כשנזכר אם קיימים ב' התנאים הללו א. עדין עסוק באכילתו. ב. שעדיין שמח מהפרי [ואע"פ שסיים הקצות השלחן בצ"ע מחמת שנראה קצת שהפמ"ג בסימן רכ"ה א"א סק"ז אינו מסכים לזה, יעויי"ש, מ"מ ע"פ מ"ש הפמ"ג בסימן קע"ה בא"א סק"ה מוכח שאינו חולק על דברי הקצות השלחן]. וכן פסק בברכת הבית שער כ"ד ס"ז.
– ומזה נלמד נמי, לענין ברכת הטוב והמטיב שעל היין שגם הוא משום השמחה שבו [כמבואר בסדר ברכות הנהנין פי"ב סי"ג וי"ט], שכל עוד שעדיין הוא וחבירו עסוקים בשתיית היין השני ושמחים מריבוי היין, צריכים לברך 'הטוב והמטיב'. וכן פסקו הפמ"ג סימן קע"ה בא"א סק"ה והמ"ב סקט"ו, [וראה גם דעת רבינו קלונימוס המובא בב"י סימן קע"ה לקראת סוף הסימן ובד"מ סק"ב ובדרישה סוף סק"א].
ואף שדעת כף החיים סקכ"ז שלא יברך משום שעיקר השמחה היא בתחילת השתיה, אבל אחר שכבר שתה אין כ"כ שמחה, מ"מ ראה בקונטרס אחרון סימן תל"ה סק"א שמכריע אדמוה"ז שביחיד כנגד רבים הלכה כרבים ולא אמרינן בזה ספק ברכות להקל [ובענין כלל זה ראה בהרחבה בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סימן א' אות י"ח סק"ד].